רכב וכתב: אילן

יום שישי בבוקר נפגשים 7:00 בהרי ירושלים, קרוב לבית. טיול קלאסי של רכסים נוף מדהים, עליות לשביעות רצונו של דויד קובה בכושר מעורר פליאה עולה כל עליה בשאגות "עזרא עזרא... " לצופה מהצד זה נשמע ממש משהו אחר (אנחנו עם המוח הגברי). לא הלאה בסיפור הדרך כי את מחציתה לא עשיתי עקב אילוצי "הבוס" בבית.

טיול ב"רכסים" הוא באמת דבר מיוחד מתקבצים יחד שני דורות של רוכבים מגיל 35 עד ל- 62 רווקים, גרושים, אבהים, וסבים ובאופן מפתיע כל הדורות יחד מיצרים הרמוניה, אשר חווית הרכיבה היא רק האמצעי להיות ביחד. רוב הרכיבה מתרכז בשיחות תוך כדי ובין רכיבות, תמיד יש על מה לדבר והפלא ופלא כל רכיבה היין נשלף יחד עם הקפה, במקרה שלנו מזל טוב לאיציק אחי יובל בהיותו סבא טרי. (על תדאגו היין לשבוע הבא כבר מובטח וכך גם לשבוע שלאחריו).

אז עם כל הכבוד לסינגלים בשמורת Code-Y-Bernin בוולס, הטיול בשישי זה היתה חוויה לא פחות טובה ואולי יותר בשל מזג האוויר החם, הנוף ובעיקר החברה. בברכת רכבתי ונהנתי.

אילן

מה שאילן החמיץ!
לפני שאילן "חתך" הביתה הספקנו לעלות לתל ירמות והתרשמנו מהחפירות שמתבצעות במקום. קצת דרומית ומערבית לעדולם ביקרנו בחווה שצצה לה בשנים האחרונות ובעוד תל בשלבי חשיפה מתקדמים, כשדרור חד העין מצא מטבע עתיקה וזעירה. ליד מושב צפרירים נפרדנו מאילן וטיפסנו לרמת אבישור, היצפנו לליאון, פארק בריטניה, הקפנו את זכריה וחזרנו תשושים למכוניות בכניסה לבית ג'ימל. יום כל כך מוצלח צריך לסיים בארוחה טובה. לא התעצלנו ונסענו לחליל ברמלה למאסבחה המפורסמת. היות וידענו שיש סכנה להשאיר אופניים תלויות על המתקן, מי שיכל הכניס את האופניים למסעדה ועזרא, קובה ושייקה נעלו את האופניים בטנדר של קובה ובלב שקט התפנו לארוחה. מתברר שלגנבי רמלה אין רחמים ואין אלוהים וגם לא פחד מפני החוק. המכונית הנעולה נפרצה, בחנייה עמוסת אנשים, אופני הגרי פישר, שוגר 2+ של עזרא נגנבו- שוד לאור היום. המסאבחה יצאה מה זה יקרה )12 אלף שקל(. בקשנו את עזרת המסעדה להשבת האבדה נותר רק לצפות לקוות. כנראה שזו היתה המסאבחה האחרונה שלנו ברמלה, ראו הוזהרתם.   דוד