30.10.09

דרור

מוביל:

11

משתתפים:

קילומטרים:

קרן אל חג'ר
זוהי הפעם הראשונה שאני רוכב את המסלול הזה, ראשונה ובהחלט לא האחרונה.
כל השבוע חיכינו לתחזית מזג האוויר, החזאי הבטיח גשמים בסוף השבוע והחלטנו לרדת דרומה לירוחם. ברגע האחרון, תוך התחשבות באיציק הוחלט לרדת למצוקי דרגות, הודענו לכל המשתתפים ויצאנו לדרך. יעלה ביקשה מדרור להוביל והוא הצטייד במסלול לתפארת.בלילה ירד גשם זלעפות ואילו אותנו קידמה שמש חמימה. קבענו ל 07:30 ובסופו של דבר יצאנו ב 08:00. בכביש התלול שמוביל למצוקי דרגות מצאנו קבוצת רוכבים שטיפסה בלהט למעלה. הטיפוס לקח להם כ 45 דקות. יותר מאוחר פגשנו אותם קצת לפני הקרן. לטיול הגיעו 11 רוכבים כולם חברים וותיקים. התחלנו לרכוב בשביל האדום צפונה. כבר בהתחלה בחציית אחד האפיקים איציק נתקל במדרגת עפר והתרסק ואת התוצאה אפשר לראות בתמונות, ברך פגועה שטופלה ע"י יעלה ונחבשה ע"י פיטר. עזבנו את האדוםוהתחברנו לשחור ומשם בשבילי גמלים, מעלה מעלה בטפוס מתמשך לעבר הקרן. עשינו עצירה לקפה ושם פגשנו שוב את הרוכבים מהבוקר שיצאו לפנינו אבל איבדו את הדרך והתברברו ולכן הופיעו מאחור. אחרי ההפסקה המשכנו לטפס לעבר הקרן וראינו את הקבוצה שלפנינו על הרכס ממול.כל הדרך לקרן רכבנו על מרעולים, סינגלים זורמים, אומנם על המדרון אבל לא הרגשתי תחושה של חוסר ביטחון. הגענו למרגלות הקרן, כמה חברים טיפסו לשם ברגל והצטלמו והשאר חיכו למטה. בנתיים הגיעו עננים שחורים ומאיימים וגם התחיל להיות מאוחר. התחלנו לחזור, קצת סטינו משביל הגמלים אבל התעשתנו והמשכנו בשביל הרוב במגמת עלייה. למצוקי דקגות הגענו בסינגל שהיינו חייבים לפיטר מהפעם הקודמת שהיינו באזור. כשהגענו לרכבים התחיל לטפטף וכשישבנו באוטו הגשם כבר היה ממש חזק. הרכיבה הייתה נהדרת בזכות המסלול שהכין דרור, החברים והאווירה ששרתה בטיול. היו כאלו שרכבו ראשונים והיו כאלו שהיו במאסף הטיול זרם באווירה נינוחה פשוט רכבנו ונהננו.
כמה טוב לחזור למדבר,
רכבתי ונהנתי,
דוד

 

יום ו', 30 אוקטובר 2009,

תהפוכות בתכנונים. לוין יוביל בסוף שבוע זה מסלול בירוחם. זוהי עונת החלמוניות, גשם מתוכנן בצפון ובמרכז ומה פחות מתאים מטיול בדרום?
כך חשבתי אני, כך חשבו אלו שאישרו את דבר בואם לטיול. אלא, שאז צצו מעקשים בתוכניותיו של לוין שסיכנו את הגעתו לטיול. בצר לו פנה לגיבוי (קריא - דרור) ששמח להשיב בשלילה. לאור המצב החליט לוין להפעיל מסע שיכנועים בדרך ערמומית למדי:פונים ליעלה! האחרונה התגייסה בשמחה למזימה ולאחר שיחת טלפון או שניים לאיש התמים יכלה להודיע ללוין שהינו יכול לשבת לבטח בביתו, היא תוביל אבל דרור ינווט. כל מה שנותר (בכדי להשאיר ללוין את המסלול לשבוע שלאחריו) הוא לשכנע את דרור והקבוצה לנסוע במקום אחר. לזה יש מישהו מתאים - איציק. הכדור הועבר אליו. כלומר, הכל מוסדר. השבוע נוסעים באזור מצפה דרגות. וכך ישבתי מזיע בשבע בערב מחפש מסלול וטוען מסלולים לגיפיאס. (מפות כבר היה מאוחר להדפיס ואת הגיפיאס פרקתי והרכבתי מחדש, ואכן הוא לא נכבה ואפילו לא פעם אחת).
07:30 ברכסים זה שווה (=) לשעה 08:00. יוצאים. מזג האויר חם(!) אני מרגיש עייף וגם הברך מציקה לי. בירידה מהשביל האדום מערבה - מחכים לאחרונים. איציק מגיע צבוע בצבעי קרב בברך שמאל וביד ימין. התהפך בסיבוב. (אחד קיבל את עונשו, על המעשה באיש התמים הנזכר לעיל).
מתחילים בעליה ארוכה ומתונה יחסית. דז'ה-וו, מגיעים למקום מוכר המכונה בעגה המקומית:מעלה אילן או מורד הגלגל העקום. ( מיכה שיק - שהוביל אותנו במסלול זה בעבר - דפק והלם על הגלגל של אילן עד שנאות להתיישר. התנועות - הקופיות משהו - אומצו ע"י מולי בהתלהבות בהזדמנות אחרת, וגם הצליחו, למירב הפליאה).
נפשנו על השביל השחור עם כוס קפה, כאשר קבוצת אופניים נוספת עקפה אותנו. דבר שלא מנע מאיתנו לשווק אחד לשני מציאות. אני התכוונתי לגבות מחיר בעבור כוסות הקפה ובחור בשם טל רצה למכור לנו את מוט הכסא שלו. (את השם אני יודע כי הנ"ל מסר ד"ש בפורום מקארן אל-חאג'ר והציע גם שם את מרכולתו (-:).
הדרך המשיכה להעפיל בסינגל עם תלילות משתנה עד לאל-חאג'ר שהשקיף על הרוכבים כל העת עדיין היה חם. השמיים החלו להתקדר ורוח נלהבת קיבלה אותנו למרגלות הפסגה. הצעירים שבחבורה טיפסו אל הפסגה בזמן שהשקולים והבוגרים השיבו את נפשם במחסה מן הרוח.
בנקודה זאת פנינו בחזרה וכאן זכיתי להתברבר. לאחר שעה של נסיונות להסחף במורד הסתבר שאין מנוס וצריך לטפס בכדי להתייצב על המסלול המתוכנן. לאחר עליה רגלית בחלקה התייצבנו על המסלול, משם רצנו פחות או יותר על הסינגל הירוק והידוע עד לרכבים. לזכותם של איתני הטבע תזקף העובדה שהתאפקו מלשפוך את מימיהם על ראשינו עד שראו שאנו ספונים לבטח ברכב!
סיכום:12 רוכבים.
פנצ'ר אחד.
נפילה אחת.
הפסקת קפה אחת.
:13:30 לערך ברכב.
חומוס באבו-גוש.
שני מתרחצים בעין קדם.

רכבתי והיה נהדר
דרור

 

סיפור הטיול:

דוד ניצן, דרור

כתב:

דוד ניצן, אילן ויסברג

צילם: