כתב ורכב: דוד ניצן

סוף השבוע הביא עלינו הרבה אירועי תרבות ואני בעוונותי רציתי להנות מ-ה-כ-ו-ל. איך משלבים בין טיול אופניים למשחקי המונדיאל ולאירועי לילה לבן בתל אביב - שפע אירועי תרבות שנמשכים לתוך הלילה. את טיול הבוקר המרנו לטיול אחה"צ בפארק קנדה. סער הבטיח מסללולים שלא מהעולם הזה והאתר מספיק קרוב למרכז כך שחובבי הפלסמה יוכלו להספיק לצפות במשחק בין גרמניה לארגנטינה. להפתעתי התייצבו 9 רוכבים לטיול, ממש כמו טיול אמיתי, מן אחווה של אלו שלא נותנים למונדיאל לשלוט בזמן הפנוי שלהם. רק מעטים בילו בתל-אביב עד לפנות בוקר, הרוב ניצלו את בוקר השישי לסידורים, בילויים או לרכיבה. את פארק קנדה עברתי אין סוף פעמים, בד"כ זה התחיל בסינגל המעיינות ומשם לכיוון ירושלים, נחל כפירה ועוד. הפעם נשארנו בפארק וסינגלנו ללא הפסקה, סינגלים בעלייה, סינגלים בירידה ומה לא. התחלנו ברכיבה מנהלית מלטרון, השעה 15:00, עדיין חם. מתחתית המעיין מתחיל הטפוס על דרך רחבה ובהמשך מתחברים ל k21 עליה אנו מטפסים עד למגדל התצפית שנמצא בנקודה הכי גבוהה בפארק בחלקו הדרומי. היות והיינו מעטים, הרכיבה זרמה ולא היו פערים גדולים למרות הבדלי הרמות של הרוכבים. כבר לפני שנה היו דיווחים בפורום תפוז על רכיבת סינגלים בפארק והאמת לא הבנתי על מה הם מדברים. סער שחקר את הסינגלים לעומק התנדב להוביל וההנאה הייתה בלתי רגילה. כל הפארק מלא בסינגלים ברמות שונות, הסינגלים שאנחנו רכבנו לדוגמא היו זורמים גם בעלייה וגם בירידה. ישנה מפת סינגלים יוצאת מן הכלל של שביל נט עם כל הסינגלים של הפארק. אנחנו זרמנו בלעדיה אבל הבחנו בסימונים שלהם לכניסות וליציאות מכל סינגל, כל הכבוד. בעוד נבחרת גרמניה כוססת אצבעות לקראת נמשחק אנחנו רכבנו בסינגל האמבטיות, חימום נחמד. משם בסינגל מספר 1388 וחזרה בדרך רחבה לצומת השבילים שעזבנו לפני זמן קצר. שחקני ארגנטינה מקבלים תדרוך אחרון ואנחנו כבר בשעה 16:30, מזג האוויר הצטנן ונהייה ממש נעים לרכוב, ממש נעים! עד כאן ההקדמה. מי שאצה לו הדרך "חתך" למכונית וחבל כי התענוג האמיתי רק התחיל. רצף סינגלים בעלייה ובירידה שיוצרים חווית רכיבה מדהימה. הכל זורם הכל רכיב חוץ מירידה אחת תלולה שבה סער הוכיח שהוא רמה בפני עצמה ברכסים ולנוכח הביצועים שהוא הפגין הטובים שביננו (בטח לא אני) יכולים רק להתבונן ולהשתומם. כשהנבחרות התחממו על המגרש, הקבוצה השנייה חתכה לכיוון המכוניות, בערך ב 17:30. לבית הגעתי כמה דקות אחרי תחילת המשחק. אחרי התרוממות הרוח והאופוריה שלאחר הרכיבה ליפול על משחק כל כך משעמם, כל המחצית הראשונה גרמניה לא תקפה וארגנטינה הניע כדור באיטיות ובסבלנות והוציעה את הצופים מדעתם. ארגנטינה הבקיעה ראשונה אבל לא השכילה להחזיק ביתרון ובסופו של דבר המכונה הגרמנית השוותה. למען האחיניות שלי שחולות על טלנובלות רציתי שארגנטינה תנצח אבל הגורל רצה אחרת והרעים ניצחו. את החיוך שלאחר הרכיבה תצוגת הכדורגל המשמימה הזו לא הצליחה למחוק וגם עכשיו כשאני מתקתק ונזכר החיוך עולה מחדש. תודה לסער על ההובלה ולפיטר, מוטי, איציק, עמיר, משה, דרור, עזרא שהצטרפו ועיבו את השורות. רכבתי ונהנתי דוד