 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
סינגלים בהר שלמון והר עמינדב
הרבה עליות, סינגלים ופציעה מיותרת
קללה רובצת על הקבוצה. לפני כחודש גיל שובר את
הברך והיום מולי שובר את הקרסול. מהלך לא נחוש בסינגל, לעבור או לא לעבור
וכשהאופניים מחליטות בשבילך בדרך כלל זה עובר בשלום הפעם לא. נפילה מהשביל
שמאלה והתוצאה שבר בקרסול. דרוש קמע או שיקוי להסרת הקללה! 19 רוכבים התייצבו
לטיול בהובלתו של פיטר. במילון האופניים ליד השם פיטר מופיע התיאור הבא:
חובב עליות תלולות וירידות טכניות, רצוי בסינגל. רוכב בעליות כאילו זה
מישור ו"רכסים" משתדלים לא לפגר אחריו. המפה על הכידון היא רק
לקישוט, הוא מכיר ורכב על כל שביל באיזור גם בעלייה וגם בירידה. חוץ מזה
שדרגנו את המצלמה של הקבוצה לאולימפוס 5060 אני מקווה שהשיפור ניכר בצילומים
את הצלם, אני, לא שדרגנו, נשארתי אותו דבר. תודה לעוזי שקנה והביא את המצלמה
מארה"ב. המצלמה הזו מצלמת מהר ומאפשרת לי לצלם יותר רוכבים ברצף,
כמו בסינגל או לקחת רצף צילומים מהיר ולבחור את הטובה ביותר, השארתי שני
רצפים כאלו של פיטר ושל איציק כדי שתוכלו להתרשם. כרטיס הזכרון מאפשר צילום
של יותר תמונות וברזולוציה גבוהה ומי שרואה תמונה מוצלחת שלו ומעוניין
בתמונה המקורית שיפנה אלי. עד כאן בנושא המצלמה והצילום.
נפגשנו בחניון התחתון של סטף מתחת למנזר יוחנן במידבר, מקום קסום ופסטורלי.
רק נהמות האופנועים שעושים השכבות הפרו את השלווה. גלשנו לאורך השורק אספנו
את הכח והתחלנו בטיפוס, על רכס שורק עד לחוות גתות, הרכס הזה מלא בשבילים
רחבים שלא מסומנים בשום מפה וצריך ידע מוקדם כדי לא להתברבר. בחוות הגתות
הנקודה הכי גבוהה עד כה אספנו כח ואנרגיה מהמזון שהבאנו. משם גלשנו להר
שלמון לאיזור הסינגלים שבאיזור חירבת סעדים. השביל הראשון שפיטר הגדיר
כגן עדן, בו צולמו רצף של רוכבים וגם תמונת השער. בהמשך נכנסנו לסינגל
נוסף שבאחד הפניות שבו מולי היסס, לעבור או לא לעבור. מי לא נתקל בדילמה
הזו? מצד שמאל שלו "תהום" של מטר וחצי. לשם הוא התגלגל והתוצאה
כפי שהתברר במיון במאיר (ביה"ח החביב על מולי) שבר בקרסול שדורש ניתוח
כדי שהאיחוי יהיה מדויק. פינינו את מולי לשביל רכב והוא גם זכה בשק קמח
מפיטר. עד שקוץ הגיע עם הרכב עשינו עוד סינגל חביב והשקפנו על נחל רפאים.
לאחר ש"ניפטרנו" ממולי ועוד כמה שחתכו הביתה המשכנו ליד קנדי
בהר עמינדב הנקודה הכי גבוהה בטיול. ירדנו בסינגל 80/20 זאת אומרת 20%
רוכבים והשאר ברגל. בדרך למכוניות קינחנו בסינגל של שביל המעיינות משם
לאבן ספיר, המנזר והסינגל היפיפה וה 100% רכיב שיורד לנחל שורק ומשם הדרך
למכוניות קצרה. סיימנו באבו גוש בלבנונית, טעים, מזין וזול! תוד לפיטר
על ההובלה.
רכבתי, צילמתי ונהנתי! דוד
