כתב ורכב: יעקב לוין

לפני כמה עשרות שנים, גרתי כילד במקור ברוך בירושלים, אני זוכר את בית-מרקחת אופלטקה ברחוב יפו בדרך לשוק.
יום חמישי, סליחה, יום שישי השעה 0230, אנו ליד המאפיה במחנה יהודה, קונים כמה חלות תוך כדי רכיבת האופניים, והשלט "בית מרקחת אופלטקה" קופץ לי לעיניים מעבר לרחוב.

עוד קצת היסטוריה, המשפחה עברה לגור בבית הכרם, עדיין כילד, ואתמול ברכיבה התברר לי שגילי ואני גרנו במרחק של עשרה בתים זה מזו, הפרש של עשרה בתים ובערך כפול שנים. בטח עמדה שם בחלון איזה ילדה בלונדית, הביטה למטה ליער ירושלים ואמרה לאמה "תסתכלי על הבחור המצחיק הזה שמטייל ביער". מי יודע?

חזרה לעתיד.
החזאי חוזה תנור, מתחיל חם וכל יום מתחמם יותר עד שיהיה כבשן. גיבור גדול, יושב בחדר ממוזג ולא מתחשב בנו, רוכבי על שניים.
פיטר, בין מקלחת קרה לבירה קרה יותר מציע הצעות ליום שישי: סינגלים בהרי ירושלים או אבטיח וגבינה וסינגלים בהרי ירושלים וברגע של גאונות הוא מציע רכיבת לילה בירושלים בהובלת דורון.
דורון מגייס את צה"ל לעזרתו בתואנה של יום מילואים בגולן, אבל הוא אוהב את הרעיון ואנחנו אוהבים את הרעיון ובסופו של עניין נפגשים בשעה 2200 בחניית המוזיאון.

אנחנו גולשים לכיוון עמק המצלבה, לכיוון פת ומטפסים בכביש לגילה, מזג האויר נעים, לא הקור הירושלמי ולא הכבשן של היום, מגילה אנו ממשיכים לכיוון רמת רחל שבדרך אנו עוברים ליד מנזר מר אליאס, מואר ויפה, באיזור זה עבר הקו הירוק – קו הגבול עד מלחמת ששת הימים. הגבעה שממזרח למנזר נקראת "גבעת הארבעה" לזכר ארבעה ארכיאולוגים שנורו כאן ע"י הצבא הירדני בכנס ארכיאולוגים בשנת 1956. במקום זה גם נפל מטוס חיל האויר במלחמת ששת הימים. ממשיכים לרמת רחל, עוברים את הקיבוץ ומגיעים לפסל סביבתי מרשים של שלושה עצי זית על שלושה עמודי בטון גבוהים. הפסל ממוקם במרכז גן שנמצא במתחם "מוצב הפעמון" מוצב ירדני שאיים על ירושלים ורמת-רחל עד מלחמת ששת הימים. ממזרח לאנדרטה תצפית יפה לכיוון מדבר יהודה וסביבת ירושלים. האזור ראוי לביקור יותר מקיף בשעות היום.

הפסקת קפה.

ממשיכים דרך "מתחם הרכבת" איזור בילויים ששוכן במתחם תחנת הרכבת הישנה, השעה בערך חצות, המתחם שוקק פעילות, ירושלים לא ישנה.

ממשיכים, ימין משה, חומת העיר העתיקה מוארת ויפה, החייל של הדורמציון לא מואר, הלך לישון, כבר פעם שניה שאנחנו מבקרים אותו והוא ישן.

אז צרפתי צילום, מטיול אחר, של החיל שהוא ער. בקלות אפשר להבחין בקסדה, בעיניים, באף ובפה.

ממשיכים לכיוון הכותל, מעבר צר דרך שער ציון, פקק מכוניות בירידה לכותל, היחידים שנוסעים זה אנחנו, ירושלים לא ישנה.

רוב החברה נכנסים לביקור בכותל, אני ודורון שומרים על האופניים בחוץ, בחור ישיבה מתעניין באופניים, רוכבים ובסיום מזמין אותי לקידוש של שבת בביתו שברובע היהודי אם אני באזור, לא הפעם.

דורון שולט בסמטאות ומוביל אותנו בסמטאות שלעיתים רוחבן כרוחב כידון האופניים, רכיבת אורבן בסמטאות, תצפית על הכותל והמשך לכיוון שער השלשלת של הר הבית.

דורון, חושב שיום המילואים נמשך, ומחליט שהקייטנה צריכה להיגמר, כאן הקטע החביב עליו הוא רכיבת טיפוס במדרגות של רחוב השלשלת, החוכמה היא לכוון את הגלגל לפס הצר של השיפוע המיועד לעגלות המובילות את המשאות בסמטאות העיר העתיקה. קטע קטן אבל בסיומו מתנשמים קצת בכבדות. הצלחנו במשימה, דורון מבסוט ומוביל אותנו למעלה המדרגות של רחוב דוד, לא כולנו הצלחנו טוב במשימה, דורון לא מבסוט ולאחר סיבוב בסמטאות אנו עולים שוב את מדרגות רחוב דוד, הפעם למזלנו דורון מרוצה, ממשיכים בסמטאות, העיר העתיקה שקטה, השוק בשעה 0200 נקי וממורק.

יוצאים דרך שער הפרחים, הפעם מוותרים על הסיבוב במאה שערים שרכבנו בשנה שעברה, רחבת העירייה, מגרש הרוסים, רחוב חסום ורובוט של המשטרה בודק מטען חשוד, מגיעים נחלת שבעה.

נחלת שבעה, אחת מהשכונות הראשונות של ירושלים מחוץ לחומות, אזור עמוס מבלים, ברים ומסעדות, מרכז הבילויים של ירושלים, עד לפני כמה שנים היה אזור מוזנח של בתי מלאכה, מסגריות ונגריות. השעה 0230 וברחוב ריבלין אי אפשר לעבור מרוב בליינים. ירושלים לא ישנה.

ממשיכים דרך מדרחוב בן-יהודה, שוק מחנה יהודה, עדיין ישן ושקט, קונים חלות במאפיה וממשיכים דרך בית המשפט העליון חזרה למכוניות.

בחורשה שמול המוזיאון, פותחים את האבטיחים שהביא פיטר, הגבינות המופלאות שהביאו יעלה ותומר, בוצעים את החלות שקנינו לפני דקות, איזה טיול ואיזה סיום נהדרים.

יוזמה: פיטר
הובלה: דורון
אבטיח: פיטר
גבינות:יעלה ותומר
חלות: מאפיה מול אופלטקה.
רוכבים: 13
ק"מ: לא משנה
ירושלים: לנצח
פיטפט: יעקב.