כתב ורכב: דוד ניצן

עליות וסינגלים בהרי ירושלים
נחל אילן, חירבת מיצד, נחל יתלה, הר הרוח ועוד...
עכשיו אני יכול לגלות לכם סוד. הטיול בהרי ירושלים היה בעצם "פילר", הכנה לדבר האמיתי שיהיה בשבוע הבא. רכיבה נטו, בלי הזדהות, קרוב לבית, בשטח פחות או יותר מוכר. הפעם אני הופתעתי ובגדול. קודם כל ממספר המשתתפים, שנית מרמת המסלול והדרך שבה התמודדו איתו המשתתפים ואפילו מההענות בנושא הט"ו בשבט והראייה שולחן לתפארת שפתחנו. ההתחלה משורש, ירידה בנחל אילן, בהחלט התחלה מבטיחה. ההמשך עלייה לחירבת מיצד, עלייה קשה ותלולה שהחורף עשה לה רק טוב. מעולם לא זכיתי לראות כל כך רבים שעולים אותה מבלי להוריד רגל ואני כולל גם את עצמי. לאחר צילומים ופוזות בחירבה המשכנו בשביל האדום עד לפעתי נווה אילן. משם בירידה תלולה לנחל יתלה והופ, שוב מטפסים ומטפסים בעלייה שהורגת אותך ברכות עד מעלה החמישה. להפתעתי ההפרש בין הראשון לאחרון עמד על כ 10 דקות, לא רע לעלייה השניה של היום. מכאן מתחיל העניין, הסינגל שיורד מהר הרוח. נכנסנו ליער ושם פתחנו שולחן לכבוד החג והנשמה. כאמור החבר'ה הביאו מכל טוב וחלק אף המירו את הפרות מיובשים בעוגות לטובת הקפה. הרמנו כוסית חגיגית שבהמשך עזרה לחלקנו לזרום את הסינגל יותר בחופשיות. היו שעשו את הסינגל בפעם הראשונה והיו שכבר חוו אותו גם אלו וגם אלו נהנו עד מאוד. ועכשיו מגיעים לעלייה השלישית להיום ולא האחרונה! מנחל יתלה שביל תלול, לא טכני אבל תלול שעולה למרומי השלוחה וניפגש עם האדום שעלינו בבוקר. שוב לא כולם, אבל קבוצה די נכבדה של רוכבים שעלו מבלי להוריד רגל. חזרנו לנחל אילן דרך השביל הרומי שטיפסנו בבוקר, ממש לא להאמין. את הדרך חזרה לשורש בחרנו לעשות דרך הדיפינבייקר. דרך לבנה שמומלצת לרוכבים מתחילים. בקצב שאנחנו רכבנו אותה ואחרי 20 ומשהו ק"מ קל זה לא היה. חלקנו סבל ממחסור בארנרגייה ומהתכווצויות שרירים. כאן גם נוצרו פערים רציניים בין הראשונים לאחרונים. סיימנו ליד המכוניות עם חיוך של סיפוק על שרכבנו מסלול תובעני ויכולנו לו - אכן רכיבה כהלכה. תודה לאיציק שהפתיע עם מסלול מרתק ומאתגר. תודה חזאים על מזג אוויר מושלם, תודה לטבע על הירוק והשקדיות ותודה לכם על הנוכחות. רכבתי ונהנתי, דוד

 

תודה לעוזי שהוסיף מצילומיו