חיים של טיול – אחייובל
נובמבר 2009 27
November, 2009
שנו חכמינו (מי הם לעזאזל? ) "המשכים בבוקר קום – לו שייך היקום".
היה שווה להשכים, היקום היה שייך לנו היום..
היה קצת קשה לקום בבוקר אבל התעשתתי די מהר (אם כי מהיותי נשוי טרי אני עוד
קצת מבולבל ולבשתי את מכנסי הרכיבה של אשתי בטעות. צמוד ולוחץ נורא..)
החלומות הרטובים שלי הם בד"כ יבשים כי הם קשורים לטיולי אופניים או לפינדר
. אבל היום – התגשם הרטוב הרגיל שביניהם – טיול זורם, מזג אויר אלוהי
של אגדות , נוף נושק שפתיים וחבורה של זקנים שרוכבים חרה אבל חברים אמיתיים ומוכנים
לת כתף כשאתה מספר בדיחה ולצחוק (גם אם קשה להם)
חששות כבדים אפפו אותי לפני הטיול היות וצוות המדריכים ההסטורי (לוין את דרור
את פיטר את ???) נמלט על נפשו השבוע והשאיר אותנו בידיו הרוטטות של
פינדר. אני מניח כי "צדידיקם מלאכתם נעשית בידי טחורים" (סליחה, "אחרים")
לכן שלח מלאך שומרי האופניים את הצדיק האחרון בסדום (הר אדר) איציק אייובל שידריך
במקומו ויאכילנו משור הבר שהם אוכלים שם. איציק - חבר אומות עולם ורכסים – נטל
את שרביט המדריכים בידיו וארגן יום ארוך של נדנדה בהרי ירושליים (למעלה
למטה, למעלה למטה. צריכים לדבר עם הגננת שלו, היה לו כנראה איזה חסך בנדנדות בגנון)
ולמרות שהיה עסוק בלקרוע אותנו לגזרים, נמרח לבו הטוב על כל פניו הוא לא הפסיק לחייך,
לתמוך ולעודד, דוגמת - "עוד עליה אחת קטנה" (משפט עליו חזר בערך
שישים פעם).
לפני שאני מתחיל באמת לתאר מה קרה שם ברצוני להעיר רק כי תוגה אחזתני כשהסתכלתיי
באיציק בסיומו של יום וקלטתי את הטעות שעשיתי כשנשאתי אשה לפני חודשיים ואבדתי את
האפשרות להנשא לו (תוגה שעברה חיש קל כשהוא התפשט בסוף הטיול וראיתי עם מה שולה
צריכה ללכת לישון כל ערב).
.
תאור קצר – 07:30 , תחנת הדלק שער הגיא (רק איציק יכול להמציא נקודת מפגש
ש- % 90 מהאוכלוסיה צריכים לבצע סבוב של 15 ק מ רק כדי לחנות ליד ערמת זבל שאת אחותה
התאומה נתן למצוא 150 מטר משם בתחנת הדלק של מסילת ציון.). משם כחמש שעות של טחינה
+ אינסוף ק מ למעלה ולמטה דרך:
נחל אילן (היינה נחל, קצת חול, דרדרות ועליהההההההההההההה עד נווה אילן)
אבו גוש
סבוב במעלה החמישה
ירידה למטה לנחל העורבים
עליה למבשרת ציון דרך הישבן (מה שנקרא – רכיבה אנאלית)
סבוב קצר בשכונת האתיופים המקומית
נחל חלילים (חליל אחד לרפואה לא ראינו שם אבל דרופים , בשפע)
נחל שורק
עליה לצובא דרך המצודה וחורבות הכפר הישן
ירידה תלולה לעין לימון
חדירה קצרה לנחל לכסלון
עליה נוספת לצומת שואבה
קצת כביש 1
ואז – התחברות לדרך דיפנבייקר וסיום מדהים של דהירה מטורפת במורד עדדדדדדד
....לנחל אילו וחזרה לחברה היקרה – המכונית. (איציק – תקו איפה
שטעיתי והחלפתי הר בנהר)
היה נחמד לפגוש את החבורה הותיקה כולל - עזרא שלוקה בסקלרוטיס זמני ומבלבל את חלומות
הילדות הרטובים שלו במסלול וטרח להסביר לי שהרגע עברנו את הפניה ל"סטודיבייקר" (סוג
של מכונית מתחילת המאה) כשהתכוון ל"דיפנבייקר" .
עכשיו קצת יותר פרוט – יצאנו לדרך עליזים ומלאי ששון (ששון זה כמו שמחה, רק
זכר) 14 חברי רכסים כולל קרן שבאה ליפות את מראה הקבוצה (בעצם 15 אם לוקחים
את קובה בחשבון אבל הזקן נמלט על נפשו ונעלם די בהתחלה. לא נורא, עם ראשו המגולח
הוא הדבר הכי קרוב לביצה שלוקה שראיתי בזמן האחרון.).
יופיו של היום והקרירות המבורכת היו ממש לא מציאותיים, נראה לנו שהיינו יכולים לרכב
בלי סוף ולא רצינו ל"חתוך" או ל"קצר" למרות שהיה די ארוך (כ-
5 שעות ו-200 ק מ) למרות שבסוף חלק מן החברה התחילו ללכת בעגולים
באמצע הטיול הסתבר כי לאייובל היתה תוכנית מגרה, הוא סכם עם הקברן הראשי בהר הרצל,
הר המנוחות (גם שם לא נחנו) כי הוא מביא לו כמה לקוחות לכמה חלקות חדשות. כשהחברה
החזיקו מעמד גם בקפיצות המסוכנות בנחל חלילים, הוא החליט ל"וודא הריגה" ובחר
לעלות למוצא דרך שביל "שבע האחיות" (וזה כשלרוב מפריסי הפרסה בקבוצה
ביום רגיל אין כוח אפילו לטפס על אחות אחת. מה גם שלפי התנ"ך זה אסור...), מילא
התגברנו כי אין ספק כי כוונת איציק היתה טהורה וברורה אם כי לא ברור מה היתה...
בשלב מסוים הרגשנו כולנו יובש מסוים בגרון ובדרכי העכול שסיבותיו לא היו ברורות
עד שמישהוא נזכר כי התרמיל עם ערכת הקפה עם הבחורה הזאת שמחוברת אליו מקרוב, נו,
זאת עם השם של החיה עם ארבע רגליים דקות ושעירות...הא, זהוא –יעלה,
לא הגיע הפעם (בחסרון הנ"ל נדון בחומרה בישיבת זקני העדה הבאה שאמורים לאשר
כל בקשה לחופשה כזאת שנה מראש).
זהוא. בתקופה הזאת של השנה טמטום לותר אפילו על טיול אחד. להתראות בטיול הבא אותו
אני מוביל (כרגיל...)
קוץ
נ.ב –
- הצלם הרשמי של רכסים לא הופיע אז הוספתי תמונות כיד הדמיון הטובה עלי
ושיחנקו הקנאים
-
ארוחת בוקר אכלנו ליד הקניונית של קבוץ מעלה החמישה ואף אחד
לא האמין לי ששכחתי את הסנדוויץ באוטו. לפעמים אני לא מבין את רוח הקבוצה,
מתי שקרתי בפעם האחרונה?
-
אני יודע ששוקי לא יכול להרגע וללכת לישון לפני שאני
מזכיר את שמו בכתבה – אז שוקי – נראית ממש כמו
רוכב אופניים היום ואני יכול להבטיחך חגיגית כי תהיה חסר נוראות לרכסים
במדה ותדרס.
-
אין כל קשר בין שם הכתבה ותכנה-פשוט שאלני אחד מקוראי
הנאמנים (היחיד בעצם) למה אני לא נותן שמות יותר אינטליגנטיים לכתבות
כי זה מה שחסר בהם – אינטליגנציה. אז הנה-שיחנק.
