כתב ורכב: דוד ניצן

 

רמת נפתלי ואגמון החולה עם רוני
היה. בשבוע האחרון החלטנו להסיע את החברה, הזמנו אוטובוס וכך התאפשר להתחיל ממקום מרוחק מעט מנקודת הסיום. התחלנו קצת מאוחר בגלל סידורי האיסוף של האטובוס. ההתחלה בתוך אגמון החולה, רכיבה קלילה ומישורית בנוף מרהיב, לא ראינו הרבה עופות וציפורים אבל נאמר לנו שבעונה המראה מרהיב ביותר.

בגדול מטרת היום הייתה להגיע לקרן נפתלי ולנסות לגעת באנטנה שבראשו. עוד לפני שהגענו לעיקר אני פתחתי עם שני פנצ'רים, דורון נדבק ממני בהמשך, בקיצור התעכבויות. ניסינו להגיע לשביל שעולה להר דרך אחד המטעים, ניתקלנו בשדה של ענפים שבורים, כנראה בכוונה, וממנו צצים ניצנים של צמח חדש.

חזרנו לכביש וממנו לשביל. בנתיים השמש כבר הייתה במרום והתחלנו להרגיש את החום. תקפנו בהתלהבות את העלייה הראשונה שבעצם "רצה" על כמה מקוי הגובה של ההר והחזירה אותנו כמעט למטה. טיפסנו מעט על הכביש שמוביל למצודת ישע ושוב חזרנו לשביל הפעם יותר גבוהים. כל פעם מתגלה עמק החולה במלא הדרו.

כשהגענו למעלה התברר שיש לנו מחסור גדול של מים בגלל החום ובגלל שהחברה "שכחו" להביא מספיק מים. בלית ברירה פנינו למושב רמות נפתלי ופשטנו על הצרכניה כמו ארבה צמא.

כאן גם ניכרו אותות עייפות אצל החברה שחיפשו כביש מילוט מהיר וקל. רוני במאמצים גדולים הצליח לשכנע אותם שהירידה בשטח היא הקצרה והמהירה לשמחתי לא התפצלנו ומובן שרוני צדק!

הירידה הייתה מהירה ומהנה, ממש תענוג צרוף, הרווחנו אותה ביושר ובכבוד. חיש קל מצאנו את עצמנו בשדה אליעזר, משם ליסוד המעלה ולאחד מהזולות שליד גשר הפקקים. מיותר לציין שהחב'רה כאילו נולדו מחדש והקצב בסוף היה מהיר יותר מהבוקר.

סוף סוף הגענו לעיקר. רחצה ומסיבה ואולי להיפך. חיש קל השלנו את הבגדים ונכנסנו לטבול במים הקרירים, כמו בכינרת גם עכשיו כייף כביר. לוין מרוב התלהבות הפיל את המשקפיים שלו בבוצה (רק 4000 שקל) מכל הרוכבים דווקא מולי צלל ומצא אותם, כשלא רואים טוב חוש המישוש מפצה.

החברה עזרו לרוני לפרוש את שפע האוכל, הלהיט היו שני נקניקים שנבלעו בשקיקה (קניבלים) הרמנו כוסית והבטחנו לחגוג איתו עוד שנים רבות.

עייפים אך מרוצים עלינו לאוטובוס שהחזיר אותנו בביטחה למרכז. חוץ מכמה שנשארו ערים בשמירה רוב החבר'ה ישנו כמו עוללים.

שוב מזל טוב ותודה לרוני, וגם לעוזי שצילם קצת במצלמתו וגם ללוין שהקליט את המסלול בגי.פי אס. עוזי חוזר ללוס אנג'לס לחודשיים (הוא עוד ישוב), יעלה חזרה מחודשיים בארה"ב עם בוחטה כסף. יוני חוזר ללונדון ויעקוב אחרינו באתר, מולי חזר לפעילות לאחר שבר בקרסול אולי נצמיד לו את ערכת העזרה ראשונה שגיל תרם לקבוצה. אם כבר בתודות עסקיננו, לא נשכח גם את כל אילו שמגיעים כל שבוע (או קצת פחות) ומהווים את הגרעין הקשה ושבזכותם ובזכות החברות שנוצרה הקבוצה מתקיימת ומתגלגלת כבר שנים.
רכבתי ונהנתי, דוד