כתב ורכב: דוד ניצן

 

צאלים ב'
איך לא הגענו מערד לעין גדי.
יום רכיבה שהשתבש מהקצה אל הקצה. הרעיון היה לרכב מערד לעין גדי עפ"י מסלול ותיאור דרך שהתפרסם בפורום תפוז. אני קראתי את המסלול ונדלקתי עליו, הוא נראה לי המשך טבעי של סידרה מוצלחת במיוחד של טיולים שעשינו לאחרונה וסיום הולם לטיולי מדבר לשנה הזו. את הטיול הזה ניסיתי להוציא כבר לפני חודש ופעמיים הוא נדחה בגלל סיבות שונות. על רקע זה תבינו את האכזבה והתסכול שלי לנוכח מאורעות היום. משהו החליט ל"שפר" את המסלול. אנחנו, שמקיימים אתר שמשמש תנ"ך של מסלולים להרבה רוכבים בארץ לא נעזרים בו בעצמנו, וחבל. את הטעות הזאת (צאלים א') עשינו כבר לפני שנה, אז הנחל לא היה רכיב וכך גם הפעם. לצערי כל חששותי התאמתו זה אחר זה, הרכיבה בנחל איטית וקשה ולקראת הסוף בלתי אפשרית. הדרך לבריכות צפירה נקודת ההתחלה האמיתית של הטיול לא נראתה באופק, השמש קפחה, היה חם, חם, חם. לעין גדי היה ברור שלא נגיע באור יום והתחלנו לחשוב על מסלול אלטרניטיבי כדל להציל את הטיול. לרוע מזלנו, ברגע של שאננות, וחוסר זהירות גיל מועד בירידה ממדרגת סלע, נופל ומרסק עצם בברך. זהו, סוף לטיול. היינו כ 300 מטר מבריכות צפירה. לאחר קיבוע מאולתר אנו נושאים ומדדים איתו עד לשביל, שם אנו מוצאים רכב שיפנה אותו לכפר הנוקדים. את הדרך לכפר הנוקדים אנו עושים ברכיבה ואבישי, דרור, קרן ועוד מצליחים לרכב ביד אחת וביד השניה למשוך באופניים של גיל. בלי להפיל אותם אפילו פעם אחת, אני יכול להעיד. הזעקנו את האוטובוס שחיכה לנו בעין גדי, חלק נשארו לנוח באוהל המפואר וחלק קטן עלה ברכיבה מכפר הנוקדים לערד. אני, שעליות בכביש שנואות עלי, נהנתי מכל רגע בעלייה הזו, למרות החום והעייפות, סוף סוף אפשר לדווש - מי היה מאמין. גיל ממתין לניתוח בברך שיתקיים ביום שני הקרוב. הוא ביקש ממני להודות לקבוצה בשמו על כל העזרה, בטיפול ובחילוץ שלו ושל הציוד. וכמעט שכחתי, גיל צילם את כל התמונות בטיול עד לפציעתו.

שלא יהיו אי הבנות, אני מוקיר ומעריך את כל המובילים בקבוצה ואני מוכן והולך אחריהם באש ובמים, טוב, חוץ מנחל דרוך, כלח וצאלים!

רכבתי ונהנתי? הפעם רק קצת. דוד