 |
כתב ורכב: דוד ניצן
|
הר כרמילה והסביבה מסלול למתקדמים עם פיטר
מסלול תובעני, אחד הקשים שעשינו בזמן
האחרון. האיזור הר כרמילה, נחל כיסלון עד להרטוב. מה שמדהים, שרכבנו עשרות
רכיבות באיזור הזה ותמיד על אותו תוואי, בתוך הכיסלון או דרומית לו על
הכחול או צפונית על השחור. זה גם מה שכל הרוכבים שפגשנו עושים בדרך כלל.
הפעם פיטר בחר והוביל בשבלים שמעולם לא רכבנו עליהם, עליות תלולות על גבול
היכולת והסיבולת וירידות תלולות לא פחות. לפני שאנסה לתאר את המסלול תודה
"לאמיצים" שהגיעו לרכב למרות ההפחדה שלי, תודה לפיטר שגילה לנו שבילים
חדשים והוביל אותנו בביטחה מבלי לאבד אף אחד ותודה לאיציק שבתור עונש על
איחור קל "התנדב" לרכב במאסף, עזר בתיקון כמה פנצ'רים ודחף את האחרונים
מעלה, מעלה. חבל רק שלאגם הגענו רק 6 מתוך 14, לוותר על טבילה צוננת אחרי
טיול כל כך קשה?! מילא, הפסדתם.
המסלול בקוים כלליים, מצומת שמשון לכיוון אשתאול במקביל לכביש הראשי,
רכיבת חימום לקראת העלייה שלא מאחרת לבוא. טיפוס תלול וארוך לעבר בית מאיר, בסוף העלייה מחזירים נשימה
ומצטלמים מעל למחצבה.
מגיעים לבית מאיר יוצאים מהישוב ויורדים בדרך מהירה שמחזירה אותנו לפיתול
הראשון בשביל השחור. עולים בשחור "הידוע" לא להרבה זמן, לוקחים פנייה שמאלה ושוב טיפוס להר כרמילה כשהיעד הפעם
באר כרמילה, שם גם עשינו הפסקת אוכל ומנוחה.
מחברים בחזרה לשחור וממשיכים איתו בעלליה מתונה כברת דרך. קצת לפני שורש
פונים דרומה, ירידה תלולה עם דרדרת עד לאדום נחל כיסלון. כאן גם צילמתי את
פיטר, דני ואיציק בפעולה בירידה תלולה במיוחד שרובנו ירדנו ברגל.
ממשיכים לרדת עם האדום, ולפני שמגיעים
לחיבר עם הכחול מתחילים בעלייה שלישית לכיוון רמת רזיאל. העלייה השלישית,
הקשה מכולם בגלל מחסור באנרגיה זמינה וגם בגלל החום הביאה את פיטר לקצר
במעט את המסלול. ובמקום להגיע לרמת רזיאל קיצרנו וטיפסנו כ 50 מטר תלולים
לכיכר של כיסלון. גלשנו לאנדרטה, שם ניסיתי לחקות את פיטר ולרדת במדרגות.
נכסתי קצת לפאניקה, לחצתי על הקידמי וסיימתי בהתהפכות מפחידה בלי פגיעות
בגוף רק באגו.
מהאנדרטה ירדנו בסינגל ירוק, שמתחבר לשביל רחב, מטה מטה עד למחצבה ולאגם.
אחרי שהתגברנו על כמה קונצרטינות, ציננו את הגוף במים ההקרירים.
כמו שכתבתי מ 14 נשארנו רק 6 לרחצה. בסה"כ הרכיבה זרמה ולא היו פערים
גדולים (לפחות לא בהתחלה) נראה לי שצריך לעשות מסלול ברמת קושי כזה פעם ב
5 שבועות. לפני כמה שנים לא היינו מעיזים לעלות או לרדת בשבילים שכאלו.
רכבתי ונהנתי, דוד
