כתב ורכב: דוד ניצן

סינגלים, רבותי, סינגלים
צרופה לעין כרמל, עמק מהר"ל וסינגלים ביער עופר.
היום היה לי העונג לחלוק עם דוד דורי יום הולדת ולחגוג עם כל הקבוצה על הדשא הנעים במושב צרופה. היות וסיימנו לרכב מוקדם, אף אחד לא היה לחוץ להגיע הבייתה, אכלנו, שתינו, שתינו אכלנו. האלכוהול עלה לראש, הפרצופים עטו חיוכים וכמו ש"הצעירים" אומרים היו צחוקים. כבר זמן רב שאיציק ודורון לוחצים עליי לעשות מסלול של סינגלים בכרמל. כל פעם הדבר נדחה לטובת מסלול זה או אחר (להספיק עוד רכיבת מדבר לפני שהחורף יעלם ). כל השבוע חיפשתי מוביל ובאין ברירה לקחתי על עצמי את ההובלה (אם לא מעט חששות). למרות שהזהרתי במייל שלא יהיה נפח, לא התאפקתי והחלטתי שנעשה אותה בהפוכה. יצאנו מצרופה לכיוון מערב ורכבנו עד לעין כרמל במקביל לכביש החוף, על גבעות כורכר שטובלים בירוק. משם חצינו את הכביש והצלחנו למצוא את הדרך שמדהימה אותי בכל פעם מחדש ביופיה, דרך שעולה לכיוון ניר עציון מצפון ועמק מהר"ל במזרח. עלייה הגונה לפתוח בא את הבוקר, בכל פעם שמביטים לאחור הלב מתרחב מההוד והיופי. בעמק גם מצאנו את העץ הוורוד - כליל החורש (תודה לקרן על הזיהוי) שבלט בשטח והסטתי את קבוצת הרוכבים כדי להשיג את תמונת השער. השלב הבא היה להגיע למרומי יער עופר ולחפש את הסינגלים. התברברתי מעט בנחל המערות וסער החזיר אותי למפה. משם טיפסנו מעלה מעלה בשביל נוח עד לרחבה של פרוייקט שנקרא שבילי רון. שם עשינו הפסקת בוקר. אני והחברה נזכרנו בערגה בימים שעשינו את הקורס בעז הרים והתאמנו בירידות על הסלע שהפעם נראה היה לי שהוא התגמד. כמו שאני תמיד אומר "אם הצלחתי סימן שזה לא קשה". הסינגל הראשון שירדנו היה ה"גוזמת" סינגל קצר, זורם ומה זה יפה! הפעם זרמנו איתו עד הסוף וההימור הצליח. חוץ מהסוף שעבורנו הוא לא רכיב בעליל היו הרבה נגיעות של רכיבה בכייף. אחרי שירדנו כל כך הרבה צריך לשלם. טיפסנו בשביל רחב וקינחנו בטיפוס בסינגל שדורי ואורן זיהו מליגת מקומות עבודה. הסינגל הבא "הגולגלות" יותר זורם ויותר מאתגר מהקודם, חיוכים אין קץ. לפני סיום פנינו לקיר, אלמנט שטיפסנו בקורס, הפעם, אני מוכרח להשוויץ ממש קלי קלות. קינחנו בעוד סינגל נעים וזורם שמתחבר לעלייה עם הסלעים ומצאנו את עצמנו בחניון - סוף המסלול. אני מרגיש שהיום האיר לנו פנים. הרכיבה זרמה וההנאה הייתה רבה יותר ממה שהעזתי לקוות, גם הבדלי הרמות ברכיבה של הרוכבים לא הפריע והייתה הרמוניה מלאה. הרוכב הכי צעיר היה סער, שחוגג אוטוטו יום הולדת ועשר שנים בקבוצה, והמבוגר חצה לא מזמן את גבול השישים (דרך אגב בחיוכים "הזקן" מנצח את כולנו). הכי מצחיק שאיציק ודורון לא הופיעו לטיול הזה אבל בזכותם הרווחנו יום נהדר. תודה לכל מי שבא, חג פורים שמח. מזל טוב לדוד דורי. רכבתי ונהנתי, דוד