כתב ורכב: דוד ניצן

בין נחל דולב לנחל מחסייה, הר יעלה ושביל הקיסר
טיול מקורי ומעניין והרבה יותר קשה ממה שחשבתי. דרור החליט לזנוח את השביל "הרגיל" שעולה מזנוח לטובת שביל שנמצא מעל נחל מחסיה. שביל תלול שהוציא את המיץ לטובי הרוכבים. מה שמפתיע אותי מחדש זו הנחישות של החבר'ה שמסתערים על כל עלייה כאילו אין להם אלוהים. גם דרדרת לא מפחידה אותם ואני לא מדבר דוקא על הצעירים שבחבורה. הטיול התחלק לשלושה חלקים, איך לא? העלייה להר יעלה, כאמור דרך נחל מחסיה, מי שלא עשה את העלייה הזו כדאי שיעשה, מסלול משובח שווה ביותר. אל תשכחו להסתכל לאחור לכיוון בית שמש וגוש דן. לנו הייתה ראות מצויינת שהעצימה את החוויה. הטיפוס מסתיים בצומת לפני הר יעלה, משם המשכנו לדרך נוף נחל שורק, שוב פעם ראות מצויינת ודרך שנעים לרכב בה שוב ושוב. בר בהר נקודת המנוחה, מפגש עם רוכבים נוספים עם אופני כביש או הרים. השתהינו לקפה ושתייה קלה והמשכנו לפיינלה - שביל הקיסר. הפעם בחרנו לא להשפיל את עצמנו בסינגל הלא רכיב (עבורנו) של נחל קטלב וירדנו דרך בר גיורא, בחירה מעולה. דרור חיפש ומצא שביל שמחבר בין הרכס שירדנו בו למטע. שוב עלייה, שמתגמדת לעומת העלייה של הבוקר. עברנו דרך מטע לחירבת חנות, התחלת שביל הקיסר. כמה הרוכבים חליטו לפרוש ולא לרדת בשביל. מי שירד סיים עם "החיוך הדבילי ההוא" שכבר כתבתי עליו לא מעט והוא לכשעצמו סיבה טובה לרדת לשטח ולרכב. סיימנו בזנוח מוקדם מהרגיל כדי להספיק להתכונן לחג. לגרעין הקשה הצטרף אבי ליכטש שבשנים האחרונות מלווה אותנו וירטואלית מארה"ב וגם אבנר שנטש אותנו "זמנית" לטובת הממשלה האמריקאית. היות וזהו ערב יום כיפור רציתי לאחל לכולם חג שמח וגמר חתימה טובה, זה הזמן גם לבקש סליחה מהחברים בקבוצה עם פגעתי או העלבתי משהו מכם וגם מכל אלו ששלחו מייל וביקשו לרכב אתנו ונאלצתי לדחות אותם.
תודה לדרור על ההובלה, רכבתי ונהנתי. דוד