כתב ורכב: דני שחר

'אורן...'
אין תשובה.
'אורן... אורן!...'
דממה.
'אורן!!...אורן!!...'
הס. שקט מדאיג ממלא את ערפל הבוקר הקר.
'למה הוא לא עונה?' שואל א. בקול רועד, כמו מנסה להסתיר את הדאגה שבלב.
כמו מעצמה, מתארגנת קבוצת חיפוש קטנה ובה ד. ו-י. בחשש כבד הם מפלסים את דרכם חזרה לאותו מקום בו נראה אורן לאחרונה. לאחר דקות, שנידמו כנצח, הם רואים אותו, בצד הדרך.
זועם, גוער בו ד. 'למה אתה לא עונה!!?'
'נשברה לי האוזן', עונה אורן.
'ומה עם ה-xtr?, שואל אבישי. 'שלם', עונה אורן...
ככה זה התחיל, ובשביל אורן גם ניגמר, שני מטר בבוץ לפני שנתקנו קשר עין עם המכוניות. אבל להפתעת כולנו (טוב, כמעט כולנו...) ההמשך היה אחר לגמרי. מסלול מרהיב, בכולו כמעט בוץ, כמעט גשם, כמעט היזענו וכמעט סבלנו את קוץ. קשה להאמין, כמה סינגלים יש ביער בן-שמן, כמה הם רכיבים ומהנים גם אחרי, ותוך כדי, גשם. אבישי הכתיב קצב מתון ולא נפתחו כלל פערים ברכיבה.
צורך דחוף בקפה גרר אותנו לתוך הכרך הסמוך, מודיעין. עלינו, ירדנו, עלינו והגענו למרכז עם הקפה, שהיה אפילו טעים. רוויים בקפאין וסוכרים שמנו פעמיינו חזרה, חלקינו בכביש והחזקים בשטח, לגנוב עוד כמה סינגלים. היה כדאי, תשאלו את שייקה.
דני