כתב ורכב: דוד ניצן

מצפון ומדרום לנחל כיסלון, עין לימון, הר כרמילה, באר כרמילה - יש מה לחדש!
שוב פעם הרי ירושלים, שוב פעם עליות תלולות, שוב פעם ירידות עם דרדרת. שוב פעם רכבנו דרך באר כרמילה (הפעם ביום) למען ארני שלא הכיר את הדרך ובשביל הכייף שלנו. קינחנו בירידה מדהימה שיוצאת מהשחור, שפיטר הכיר ורכבנו אותה פעם ראשונה. את החיוך הדבילי שנתפס לנו בפנים אי אפשר יהיה למחוק הרבה זמן.
ברכסים אי אפשר לצפות מה יהיה, אתה מתכונן למסלול קל ומקבל מסלול קשה, היום למשל ציפיתי למסלול ללא הפתעות ובסופו של דבר קיבלנו מסלול מרוכך במעט של המסלול שעשינו לפני כחודש עם כמה שבילים חדשים שלא רכבנו בהם מעולם.
התחלנו ביער הקדושים, כשמי שמכיר יש עלייה קטנה ברחבה שאנחנו נוהגים לנסות ולטפס אותה ולעיתים אף מצליחים. התמקמתי בסוף העליונת טכשהוצאתי את המצלמה האופניים נפלו, ושוב כמו לפני שבועיים סריטה עמוקה ומכוערת הפעם ברגל השנייה. החברה המשיכו בשביל הכחול והיות והתעכבתי בגגל הפציעה נשארתי מאחור עם פיטר, לאנה, דורי ועוד רוכב ששכחתי את שמו. החלטנו לעלות בדרך הקשה והתלולה ולהפגש עם החברה בסוף הכחול. אחת העליות ה"עבות" שיש ותוך חודש מצאתי את עצמי עושה אותה פעמיים. גם הפעם את חלקה העליון עשיתי בהליכה.
בסוף הכחול התעכבנו ארוכות לתיקון פנצ'ר, מה שנתן לי זמן לצילומים.

המשכנו לכיוון צובה כשבאנדרטה החלטנו לחתוך לכיוון עין לימון, כאן פיטר השתלט על המסלול ולקח אותנו למסלול מעגלי על גבעת פיש, שמאפשר תצפית מרהיבה מערבה לכיוון הכיסלון.

משם בשביל תלול שמעולם לא רכבנו בו לכיוון גבעת יערים. אחרי שהקפנו את השלוחה, התפצלנו, חלקנו ירד בשביל שהתברר כתלול וחלק המשיכו בשביל שמטפס ויורד מאוחר יותר לעין לימון. כך או כך נפגשנו במעיין וחלקנו אף טבל במים.

פנינו לשואבה דרך השלוחה שממול, שוב טיפוס תלול לכיוון קריית יערים והמשך על השלוחה לשואבה. החלטנו לעלות לבאר כרמילה היות ורבים מהרוכבים לא מכירים את השביל ורציתי להפתיע אותם ובכלל עשינו אותו לפני שבועיים ברכיבת לילה והיה מעניין לבדוק אותו ביום. השביל בהחלט לא איכזב, סטייה נהדרת מהשחור וחזרה אליו יותר מאוחר. בבאר כרמילה נעמדנו לצילום קבוצתי.

הירידה לשביל השחור מבאר כרמילה, קצת טכנית וצריך "לדאוג" שהאופניים לא יתפסו עצמאות ויסעו לכיוון שיח קוצני כמו שקרה לעזרא.
המשכנו בשחור ושוב הפתעה מפיטר, סטייה דרומה לפני המחצבה ושביל תלול אך רכיב שמגיע ממש לפני הכניסה ליער הקדושים. רובנו רכב את השביל, ללא בעיות ובהנאה אדירה. היו שהלכו חלקים מהשביל ברגל ולצערי נרשמה פציעה קלה אחת כשג'קי החליק בירידה האחרונה.
נראה לי שבשנה האחרונה עברו שדרוג, הרבה יותר קשים ותובעניים מבעבר. מי שלא מגיע לרכיבות באופן סדיר ולא מתאמן יתקשה לשרוד אותם. גם הרמה הטכנית עלתה, אנחנו לא טובים בדרופים וקפיצות אבל עליות תלולות אנחנו עושים ועוד איך וכמובן ירידות בסוף. רכבתי ונהנתי. דוד