כתב ורכב: דוד ניצן

מצודת הורקניה נבנתה ע"י אלכסנר ינאי שחי בתקופת החשמונאים כ 100 שנה לפנה"ס ונקראת על שם הורקנוס אביו. ינאי היה כובש והגדיל את הממלכה עד מאוד. את המבצר שחלש על הדרכים במדבר ניסו רבים לכבוש וסופו של המבצר היה כנראה בימי פומפיוס. אנחנו לא באנו לכבוש אלא להתרשם מהיופי, של המקום עצמו ושל הנוף ממנו. מדבר יהודה, הוא אחד מהמקומות שהיינו פוקדים תכופות בעבר, וזנחנו בשנים האחרונות עקב המצב הבטחוני. בזמן האחרון יש הרגשה של רגיעה וכמו אחרים גם אנחנו עזרנו עוז ויצאנו למדבר. לוין ודרור הכינו תוכנית הרפתקנית שכללה את הורקניה והמונטאר בנשימה אחת. באלמוג פגשנו כמה רוכבים שיצאו לרכוב באזור, הם די מיהרו ולא החלפנו איתם אפילו מילה. המסלול ברובו על דרכי ג'יפים, הרבה עליות, קודם נחל אוג ובהמשך עוד הרבה ערוצים. החבורה שהתקבצה השבוע עליזה במיוחד, רעבה לטיול מדבר הגון וכך גם היה. מתקרבים למבצר שמרחוק נראה מאיים וכשהתקרבנו הוא נראה מאיים עוד יותר. מעניין מה חשבו אלו שבאו לכבוש אותו. התחלת הטיפוס ברכיבה ועד מהרה האופניים עברו לגב. המבצר נראה מרשים, ישנם שרידי חומה, מערכת מים שמאפיינת את מבצרי המדבר. בראש המבצר מצאנו פסיפס, שרידי חדרים והעיקר 360 מעלות של נוף מרהיב. מעלינו זיהינו את השביל שמוביל למונטאר אולם הצצה בשעון הביאה אותנו לוותר ולהשאיר אותו לטיול נוסף באיזור. את הדרך למבצר שלקחה לנו כ 4 שעות עשינו בחזרה בשעה וחצי בלבד, רוב הדרך בירידה והתענגנו על כל רגע ורגע. האיזור משמש כשטח אימונים של צה"ל והוא היה נטוש לחלוטין. חוץ מרכב חשוד שבטח עסק בשוד של גרוטאות ברזל לא ראינו איש מסביבנו. סיימנו באלמוג לא לפני שטיפסנו שוב את נחל אוג, עלייה בריאה שהחזירה אותנו למכוניות מתנשפים אבל מרוצים. את החומוס המסורתי אכלנו באבו גוש עם המוני בני ישראל שניצלו את היום האחרון של חנוכה לתיור ובליסה. תודה לדרור ולוין על ההובלה, לרוני שעזר לי בצילומים וכמובן איחולי החלמה לארני שסבל מאבן בכלייה. .

רכבתי ונהנתי, דוד

 

ראוייה לציון (ולא עלה באתר) תופעה העונה לשם רוני מרקוביץ.

מעבר לזה שהבחור פיתח סגנון רכיבה ללא שימוש בבלמים.  הפעם הוא הגדיל לעשות ובעצירה הראשונה שלף מנבכי תיקו סלסילת תאנים!

מה אגיד לכם, פאטא מורגנה: לא תאנים מצומקות, מסוכרות ונטולות לחות כאלו המוכרות לנו מטיולים קודמים. אלא, סלסילה שבה כל תאנה - מלמיליאן.
יפה. (אין ספק שהבחור זקוק לאישפוז - חשבתי ביני לבין עצמי. לסחוב את כל זה בעליות...)
חזרנו בסיום הטיול לחניה, ועד שאנו משיבים את נפשנו ומסדירים את ימיננו ושמאלנו, הפציע הבחור הזה שוב- והפעם, עם שתי סלסילות ובהם:כדורי שוקולד!

ישנן תאוריות שטוענות שגן עדן האוטופי הינו זכרון קדום מן החיים בבקעת הירדן.  

שא ברכה

דרור