כתב ורכב: דוד ניצן

פיטר התנדב להוביל עוד טיול ובעצה אחת עם דרור הם סגרו על מחסיה כנקודת התחלה. 06:30 וכולם מגיעים בזמן. מזמן לא יצאתי מהבית בשעה כזו מוקדמת והופתעתי מכמות האור שהשמש פיזרה. נקודת היציאה הייתה שונה ממה שפיטר תיכנן וכדי לחבור לשביל המקורי מצאנו את עצמנו מטפסים בשטח עם האופניים על הגב. הטיפוס לא ארך זמן רב, הגענו לשביל העפר המקורי והטיפוס האמיתי התחיל. עלייה לא קלה, שבימים טובים יותר הצלחתי לרכוב את כולה. פעם מחשבה כזו הייתה מטרידה אותי היום למדתי להנות ממה שיש ולראות את הדברים החיוביים בכל מצב. אני שמח שהצלחתי להתפנות ולרכוב גם בשישי הזה. כשמביטים לצדדים הנוף מרהיב ואני נהנה משיחה ברכיבה או בהפסקה. מאחורינו רמת בית שמש וזנוח, נוף מרהיב ותאורה מושלמת. בסוף העלייה עשינו הפסקה ותיקנו פנצ'ר ראשון ולא אחרון. השביל נושק לכביש שמוביל לנס הרים, הפעם פיטר בחר בדרך יותר מתונה ושם גם צץ הכרם המופלא הזה שאני מניח ששייך לבר גיורא. מגיעים לאנדרטה של הצאלנג'ר ופוגשים כמה כבישונים ונכנסים לדרך נוף נחל שורק אחד השבילים הכי יפים בארץ. מגיעים לקרבת בר בהר, הראשונים מריחים קפה ורוכבים לשם והשאר בעיקבותיהם. כאן עוזבים אותנו יובל וקוץ ואנחנו ממשיכים לעין יואל. בדרך משה מקבל פנצ'ר ראשון ולא אחרון וגם לא סוף למעלליו. רק שלושה ניצלו את נקודת ההתרעננות בעין יואל, מפלס המים ירד אבל בחום של כארבעים מעלות אי אפשר להיות בררנים. מהמעיין גלשנו לנחל שורק, כשבדרך מנסים לקצר ולבסוף פורצים לנו סינגלים עד לשביל עפר מסודר. התחלנו לרכוב על הגדה הדרומית, שביל במגמת ירידה עם עליות וירידות (תפירות). חצינו את הגשר והתחברנו לשביל הידוע שמוביל למחצבה. בדרך היו עוד שני פנצ'רים לאורי ולמשה. כקילומטר לפני המחצבה יש גשרון שחוצה את הנחל, בעבר היינו עומדים ומחכים לראות מי מהרוכבים ימעוד למי המסריחים. הפעם משה זכה בכבוד המפוקפק, למזלו המים מטוהרים ונקיים יותר. בכל מקרה עצרנו במפעל בטון לשטיפה הגונה, הוא לא ישכח את הטיול הזה במהרה. כדי להגיע למחסיה עברנו מתחת למסילה במעבר עגול ומשם למכוניות יום שהתחיל מוקדם ונגמר מאוחר בגלל ריבוי ההפסקות והתקלות ופדלאות כמוני. היה כייף, רכבתי ונהנתי. דוד