 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
בכל חורף בשנים האחרונות אנחנו מקיימים טיול
ארוך במדבר עם שינה בחוץ. כל שנה הטיול מוצלח מקודמו וכל שנה קשה למצוא
מסלול אטרקטיבי ומאתגר לחבר'ה. השנה החלטתי לשכור את שירותיו של דני גנות,
איש שטח בכל רמ"ח אבריו שיודע לתפור מסלול סינגלים יותר טוב מכל אדם
בארץ. בעיצה אחת איתו בחרנו במצפה רמון כנקודת היציאה כשדני הבטיח ש 90%
מהרכיבה יהיו על סינגלים. היו לנו התלבטויות בעניין המנהלות ולבסוף החלטנו
לשכור גם את שרותי המנהלה שלו בראשות אדם. לא כולם הבינו למה לשלם לאדם
מבחוץ, כך או כך הרשימה התמלאה במהירות ואפילו נאלצתי להגביל את מספר המשתתפים.
יום שישי בבוקר, התחזית לסוף שבוע סוער ביותר, במרכז הארץ. למודי ניסיון
מהעבר אנחנו מתעלמים מהתחזית וגומרים אומר לבצע את הטיול בכל מחיר, לפחות
אני. בביה"ס שדה הר הנגב קריר למדי, בשמים עננים שחורים ומשבי רוח
קרים מכים בנו ללא רחם. לפני שיצאנו דני הציע לי אפשרות לעשות שני מסלולים
מעגליים וללון במאהל בדואי במצפה דחיתי את הרעיון על הסף ולמזלי ומזלכם
ההימור צלח.
יצאנו לכיוון סוכה במדבר ותוך שניות נטשנו את דרך המלך ומצאנו את עצמנו
על סינגל שמטפס מעלה מעלה. בעיקרון דני משך צפונה לכיוון הר אריכה ורכס
נפחה. למרות שהקבוצה הייתה גדולה, התקדמנו בקצב מצויין כשהפערים שנפתחו
היו קטנים. הרכיבה על סינגלים דורשת ריכוז, שיווי משקל צריך לדעת מתי להאיץ
כדי לעבור מכשול וגם לדעת מתי לוותר וללכת ברגל. היו כמה קירות שחלקנו
שמח לנסות ולטפס ולחלק מהמעברים הגענו ללא נשימה. המסלול של היום הראשון
לא היה ארוך, עשינו שתי עצירות קפה בניצוחה של יעלה כשגזיית הטורבו שלה
מדהימה אותנו כל פעם מחדש מתחת לעץ אלה מרשים שנתן צל להרבה מטיילים וחיילים
לפנינו.
את היום הראשון סיימנו באחד היובלים של נחל צין שם חיכה לנו אדם עם כוס
תה חמה ועוגות. אנחנו שידרגנו את הארוחה עם פונץ' חם, קרקרים וגבינות שהביאו
ניר ואמיר שזו דרכם לחגוג איתנו את יום הולדתם ויעלה את נישואיה. הספקנו
לסיים את הרכבת האוהלים לפני שהחושך ירד והתפנינו להמשך הערב.
החושך ירד וגם הטמפרטורות ובכל זאת היה נעים מן המצופה. את הגוף והאווירה
חיממנו בעזרת מדורה שהדלקנו בסמוך למאהל ובעזרת עראק מתובל בפלחי אתרוג,
משקה תוצרת בית שהביא והכין משה. קודם הפונץ' אח"כ העראק שבתחילה
רק האמיצים טעמו ממנו ומצב הרוח היה מרומם.
עד שמרק הבצל התבשל בסיר הצטופפנו כולם מסביב למדורה והעברנו חוויות על
היום שעבר. קוץ "התנדב" להיות הקוטר של החבורה, הוא לא מבין
למה צריך לרכוב על אבנים ובכלל הוא לא אוהב להתאמץ ברכיבות. בין הפנינות
שיצאו מפיו גם המשפט הגדול "האבנים הסתירו את הסינגל", מה שנכון
נכון. היו הרבה צחוקים סביב המדורה, העלינו באוב סיפורים ישנים וחברים
שנשכחו, שלפנו בדיחות ישנות וצחקנו וצחקנו.
למנה ראשונה לגמנו מרק מרק בצל כשאנו ישובים סביב המדורה ויותר מאוחר גם
נזיד הבשר ואורז, ארוחת גורמה שהוגשה בכלי חרסינה, פינוק אמיתי בלב המדבר.
קינחנו בסופגניות שאיציק הכין, מסורת מהימים שהטיול היה מתקיים ממש בחג.
את הערב המשכנו עם יין ושירה בציבור כשמדי פעם משהו פורש לישון. לעמוד
האחרון הגענו בודדים כשחלק מהאנשים עשו טיול לילה רגלי לפני שפרשו לשק
השינה. במהלך הערב היו גם טיפטופים קלים מהעננים, זכר קל למה שהבטיח החזאי.
התעוררנו ליום נפלא. שמש מחייכת, הקפה והתה מוכנים על השולחן ביחד עם ארוחת
הבוקר ולחמניות חתוכות להכנת כריכים ליום הרכיבה. לאחר שקיפלנו את המאהל
יצאנו לדרך ליום הרכיבה השני.
הפעם רכבנו דרומה ביובלים של נחל חווה, שוב סינגלים מדהימים וזורמים והפעם
בתוך נחל מצוקי, כל מה שעשינו אתמול אבל הפעם בנוף מדהים. גם מבחינת רכיבה
המסלול יותר רכיב ויותר מהנה וגם אלו שאינם מחסידי הסינגלים מצליחים להנות.
היה קטע שהרשים אותי במיוחד בו רכבנו טור ארוך, די צמודים גלגל צמוד לגלגל,
רכבת אין סופית שדוהרת במדבר. אפילו שלפתי מצלמה וצילמתי תוך כדי רכיבה.
הגענו לשבחל המצוק ודני מציב לנו אפשרות מילוט. מי שלחוץ להגיע הבייתה
שיעלה למצפה דרך שביל ישראל שעובר על המצוק. מי שרוצה עוד קצת סינגלים
שימשיך איתו. נמצאו 8 צדיקים ואני בניהם שבחרו בדרך הבלתי שגרתית, סינגלים
פתוחים וחלקים, לא מוסתרים ע"י אבנים. משכנו את הרגע ונהננו מכל דקה.
את החלק האחרון עשינו עם רוח פנים חזקה ולמכוניות הגענו עייפים אך מרוצים.
אני מניח שתסכימו איתי שזה היה אחד הטיולים הכי מהנים שהיו לנו השנה. המסלול
היה, מאתגר, מרתק ולא שגרתי. ה"אחרי הרכיבה" היה בהחלט אחד המוצלחים
שהיו לי בקבוצה האווירה סביב המדורה, העזרה בבניית האוהלים למי שנזקק החברות
והפרגון היו נפלאים כתמיד. תודה לדני ואדם על היומיים הנפלאים שהעניקו
לנו ותודה לכולכם על ההשתתפות. רכבתי ונהנתי, דוד
