כתב ורכב: יעקב לויןן

ההיית, או חלמתי חלום

הודעת הרופא המטפל: "הנ"ל הפסיק לקחת את התרופות הרשומות, ולא מסוגל להבחין בין דמיון ומציאות"

פיטר: "נוף כל כך יפה, חבל לרכב".

פלשבק, תחילת השבוע, דרור ואני דנים בתוכניתנו "לאן נרכב השבוע" פתאום צץ הרעיון ודרור מוסיף רעיון להוריד רכב לאורון, לחסוך את העליה חזרה, אני משתמש ברעיון להוסיף אופציות נוספות למסלול, ואנו מחליטים להחליט בבוקר במקום לפי הנוכחות.

קפיצה קטנה קדימה בזמן, יעלה: "הורדת את המסלול מאיזה מקום" היא אומרת ועיניה מבריקות בהערצה, או שהיה זה בקטע ההליכה ועיניה רושפות בזעם.

נפגשנו בירוחם, 5, מעט כי אולי ההזמנה הייתה קצת מפחידה "מחקר סינגלים, שטח אש שמורה, הליכה ברגל", או שאולי הגשם/קור, או שסתם לחלק מהברה סיבות טובות והשאר מזדקנים, או שזה המוביל.

הורדנו רכב לאורון, לקח קצת זמן, אין דבר.
רוכבים, קצת כביש, פניה שמאלה להר אבנון, חיש מהר נגמרת הדרך ואנו על שבילי גמלים, לא כולם מסומנים, אבל שביל מתחבר לשביל, עד עכשיו רכיב כמעט רצוף, מבט ימינה וכמעט כל הזמן רואים את המכתש, יופי של נוף.

אנו מוצאים מרפסת נוף ועוצרים לארוחה וקפה של יעלה, נהדר.

ממשיכים לרכב על שולי המכתש, רוכבים על מפל אבן, כאילו המים קפאו, אין מילים.

ממשיכים, עדיין רוכבים, כבר עברנו יותר ממחצית הקשת הצפונית של המכתש ורוכבים, הגענו לנקודה שבה צריך להתחבר לשביל היורד, החיבור לא רכיב, רוכבים עוד קצת, מגיעים לשביל, לא רכיב, הולכים רוב הזמן. הבלון מלמעלה משגיח שלא נטעה בדרך. מגיעים לכביש, כבר מאוחר ואיציק עובד משמרת לילה, ולנו מחכה ארוחת יום שישי, מוותרים על אופציות ההמשך ורוכבים כביש לאורון.

יופי של טיול.

רכבתי והלכתי, והלכתי והלכתי. והלכתי עוד קצת, ועוד טיפה, ועוד...... ונהנתי.

סטטיסטיקות:
רוכבים: 5
אורך: לא הרבה.
יופי: כן הרבה.