 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
נווה זוהר למצדה
כשעשינו את שביל הגמל האדום לפני שלושה שבועות
לא הספקנו לבדוק את השביל השחור שיוצא ממעלה יאיר ומגיע עד למצדה. באין
תיעוד כתוב על רכיבת אופניים בשביל הזה, לא ידענו למה לצפות. הפעם ארני
"תפר" מסלול שעיקרו השביל השחור ועוד הפתעות. כבר בהתחלת השביל
ידעתי ששיחקנו אותה, סינגלים נעימים, מתאימים בדיוק לרמה שלנו. גם קטעי
ההליכה היו קצרים ולא מעיקים, נשארה רק תעלומה אחת נעלמה, איך החיבור למצדה?
נחזור להתחלת היום, יצאנו ב 8:00 מתחנת הדלק בנווה זוהר, טיפסנו בכביש
לכיוון ערד, עד למפגש עם השחור, כ 8 ק"מ, מדי פעם הבטנו הצידה ואחורה
כדי לא להחמיץ את הנוף המדהים. נכנסנו לשטח והחגיגה מתחילה. היינו קבוצה
קטנה של 11 רוכבים, הקצב מהיר ושוטף. עברנו את נחל בוקק וויתרנו על כניסה
למפל, עשינו את זה פעם וכשיש זמן זה כדאי ואפשרי, התצפית מהמפל מדהימה!
המשכנו בשחור עד נחל מורג ופנינו ימינה בכחול שמגיע ממצד חתרורים. 2 ק"מ
בנחל מורג פנינו שאלה שוב בשחור, דרך ג'יפים. אחרי ק"מ הגענו לשביל
הליכה שחור, מכאן התחילה הרכיבה האמיתית (בשבילנו). בהתחלה קצת הליכה ומייד
השביל נפתח, סינגל שוטף שמתגלגל בין הגבעות, תענוג אמיתי, להפתעתנו האדמה
ספוגה במים זכר לגשמים שירדו פה לאחרונה, אומנם אין בוץ אבל הגלגל שוקע
ומקשה על הרכיבה. מדי פעם חצינו ערוצים שנשפכים לים המלח, מה שאומר שעשינו
הרבה עליות וירידות, כמעט הכל רכיב. ניצלתי את המסלול הזה לחנוך אופני
שיכוך מלא חדשים שרכשתי לאחר אין סוף התלבטויות. את האופניים הנוכחיות
Litespeed טיטניום, זנב קשיח, קניתי ב 95 ורק המחשבה לצרף לאוסף זוג נוסף
עשתה לי רע. לבסוף בחרתי ב Ellseworth Truth אופני שבילים עטורות שבחים.
רק על תהליך הרכישה והרכיבה עליהם אני יכול לכתוב כתבה שלמה ואולי אעשה
זאת בהזדמנות. לעצם העניין האופניים פילסו את דרכם בעליות ובירידות, הרגשתי
בטחון להעיז יותר ולשמחתי גם יצאתי מזה בשלום. לאחר מפל רחף ירדנו בחזרה
לשביל השחור הרחב (מי שלא רוצה לרדת למצדה דרך הר אלעזר יכול להמשיך בשביל
הזה) אחרי 800 מטר פנינו שוב לשביל ההליכה השחור וטיפסנו על הר אלעזר,
מטפסים ומטפסים השביל מתמזג עם שביל אדום, ולפתע מצאנו את עצמנו אל מול
המצדה. מהנקודה הזו מעולם לא ראינו את מצדה, עמדנו נפעמים, ומאוד, מאוד
עייפים, (לכן תמונה קבוצתית מתבקשת אל מול המצדה לא צולמה לצערי). ראינו
מרחוק את המדרגות שעולות למצדה ולפנינו תהום, השביל האדום יורד בתלילות
מהמקום שעמדנו, בהתחלה זה נראה מפחיד, כשמתחילים לרדת אני מגלה שהשד לא
כל כך נורא, ישנם שרידי שביל שידע ימים טובים יותר, השביל תלול אבל הליך
כשהאופניים תומכות ועוזרות בירידה. כמי שירדו למכתש הקטן במעלה עלי או
בשביל הצפוני, הירידה הזו קטנה עלינו. לאחר ששילמנו דמי כניסה לאתר (למרות
שכבר היינו בפנים) פנינו אל המדרגות, צעד אחר צעד והגענו למעלה. עשינו
סיבוב מהיר על השביל שמקיף את האתר, ויתרנו על הרעיון לרכב ולרדת בשביל
הנחש ופנינו לרכבל (קבלנו אישור מוקדם מעופר מנהל האתר או משהו כזה). מתחתית
האתר נותרו לנו רק 20 ק"מ על הכביש בחזרה לנווה זוהר. התפזרנו על
הכביש וכילינו את שארית כוחותינו ברכיבת כביש (כביש המלונות סגור לכלי
רכב אבל ניתן ורצוי לעבור דרכו עם אופניים, גם מהיר יותר וגם יפה ובטוח
יותר). סיימנו קצת לפני 4:00 עם הרבה סיפוק, בידיעה שעשינו מסלול קשה ואתגרי
מהרגיל. יש לי הרגשה שעוד רבים ילכו בעקבותינו, המסלול לא קל אבל שווה.
השתתפו, אבנר, איציק, אורי, יעקב, פיטר, גילי, דרור, יעלה, שוקי, דורי
וגם אני. רכבתי ונהנתי, דוד
