15.8.08

אורי ארני

מוביל:

15

משתתפים:

קילומטרים:

אנסה לסכם בקצרה את מסלול הטיול של אתמול –
התחלה בתחנת הדלק בית גוברין, נסיעה קצרה לאורך הכביש צפונה לתוך השטח ופניה מזרחה לא רחוק מצומת תרקומיא. מכאן טפוס של 453 מטר על גבעות פלשטוק, מעבר דרך האוכף של חירבת צפצוף (בערך 29.5 מ) וגלישה מהירה לתוך נחל שבלייה (לפני החבור שלו לנחל פלשת). אחרי 1850 מטר בנחל, שוב טיפוס מעייף לפסגת מקדמייה והתקדמות של 2354 מ לאורך קו הרכס עד לפצול השבילים סמרטוטיה ובעל יבחוש (ליד חורבות הכנסיה הנבטית – גבליה). בדרך נתקלנו במספר צמחים מאוד מעניינים –שיח ערבונית מקפצת ליד תאנה דורסנית ושיזף שזוף אשכים. היו וגם מספר בעלי כנף יוצאי דופן – נשר צחור חצוצרה, תוכיים וקרנף משבט מנשה..
מכאן אני לא זוכר יותר כלום כי החום טשטש את דעתי סופית.

טוב ננסה שוב מהתחלה -
שוב צהריים, ואני על שדמות יהודה (מה זה שדמה לעזאזאל, מישהוא יודע?) צרובות שמש ואני מנסה לסחוט את הבנדנה שלי להפיק קצת נוזלים ובמקביל לחוש את מצחי לראות כמה חום יש לי כי אחרת אני לא מבין את הטרוף שגרר אותי ממיטתי בחמש בבוקר - דרדר אותי עד לתחנת הדלק בבית גוברין לראות אם אני יכול להרוג את עצמי בחום הזה (עד עכשיו השתמשתי רק X פעמים במילה חום וזה עדיין לא הסוף, למה? כי היה חם..).
יום שלם התרוצצנו בערס ההיסטוריה של העם שלנו ואפילו חשמונאי או מכבי אחד לא מצאנו שם לתרופה, (עכשיו ברור למה הם חפרו את המחילות המטורפות הללו בכל מקום. רק אידיוט מוציא את האף שלו החוצה בחום הזה אם הוא לא מוכרח. גם ברור למה הם נלחמו בכל דבר שזז – בסך הכל חפשו תרוץ לברוח מן החור הזה ורומא נראתה מקום לא רע לבלות את הקיץ..)

נסיון סופי -
זוכרים את התחלת הספור משבוע שעבר ? הפעם התחיל יותר גרוע וכרגיל ניצן שוב אחראי. זוכרים איך הוא בגד בי אז? ניסיתי לפתות אותו שיסע איתי לפחות השבוע . הבטיח. מילא אם לא היה בא או בוגד בי ונוסע עם אבישי, מולי - אפשר לסלוח. אבל לבגוד בי עם משה משה משה? ניצן –הייתי מציע טפול פסיאכטרי דחוף או מכות חשמל יבשות.
בוקר. 7:00. בית גוברין, התייצבנו כ- 15 איש ממולאי שמחה וציפיה לרגל חזרתו להובלה של ארני בשתוף מר תרמיל מצומק (לוין, שלפי גודל התרמיל הצמוק שלו גמר להבריח את כל הרהוט מהבית ובקרוב יתחיל עם הפנלים). המובילים הגיעו באחור סביר ולאחר קפה קצר נסענו קצת לאורך הכביש ואח"כ נכנסנו לתוך השטח מזרחה.
בהתחלה היה די נחמד ואין מה להגיד – הארץ מלאה יופי והפתעות בכל פינה.
חלק מהעתיקות שנתקלים בהם ממש מדהים ביופיו ובהיסטוריה החבויה מאחוריו, כמו קפלה ענקית בראש אחת הגבעות הראשונות שעלינו אליהן שחציה נשמר במצב שלם ולידה שרידי הכנסיה מרתקים כולל שאריות פסיפס של מאות שנים. כמו כן מספר מערות ובורות חפורים מקסימים בגודלם ובעומקם. באחד עמוק במיוחד צומח בתחתיתו עץ תאנה מדהים וירוק לגמרי. אין ספק שהפה של דרור היה חסר קצת לתאר את המקומות ומה קרה שם.
אני לא אכנס לתאור העליות והירידות כי לאף אחד לא היה מושג מה שם הגבעות והנחלים צרובי השמש שחצינו , בנוסף - לאחר העליה הראשונה במזג אויר סביר השמש נזכרה מה התפקיד האמיתי שלה, יצאה מאחורי העננים וניסתה להשמיד כל דבר שזז על גלגלים במיוחד אם יש לו מוח..
אין מה לדבר – העבודה שהמארגנים עושים פשוט ראויה לציון. וזה שטועים לפעמים בשטח הקשה הזה אי אפשר להאשים אף אחד, קורה לכל אחד מאתנו שאנחנו מרכיבים את - GPS הפוך על כידון האופניים ( היה מעניין לראות את צמד המוחות ארני את לוין מרכינים ראש זה מעל זה בניסיון להקשיב ל – GPS .ללוין היה יתרון עצום כי ארני יותר גבוה ועשה לו קצת צל).
דבר נוסף – כמות הפנצרים בטיול בגלל ים הקוצים היבשים בכל מקום - בלתי יאמן , צריך ללמוד מזה משהוא רק לא ברור לי מה. בקטע מסוים בגלל זה שייקה הלך לאבוד וקובה הלך לחפש אותו, לצערנו גם מצא אותו ואבדנו הזדמנות פז לאבד סופית את השניים. בקשר לזה - גיליתי גם שלא אוהבים אותי כפי שחשבתי – רק שמעו שחטפתי פנצר, כולם רצו קדימה כמו משוגעים ואם רוני לא היה נתקע לפני הייתי מתייבש שם עד עכשיו (קבלתי חיזוק נוסף שכשעצרנו לארוחת בוקר במטווח הצבאי, החברה בקשו ממני לעשות פוזה של מטרה ואם אפשר לחזור עליה שם ביום ראשון כשהמטווח נפתח) .
גמרנו בשעה טובה אחרי שלוין וארני החליטו לקצר בגלל החום וחגגנו את יום ההולדת של ארני בפרק קנדה. אין מה לדבר – האחים אורי את אלי לא חסכו בכלום וכמות האוכל והמבחר מלאו אותי עד עכשיו (ו"עכשיו" אני מדבר על יום שבת אחה"צ..) לסיום לוין בשל קפה שלמרבית ההפתעה היה שתי ( drinkable ). לטיול הבא הוא מגדל חזה ויהיה לנו תחליף מושלם ליעלה.
דבר נוסף ששכחתי להזכיר זה שתוך כדי הנסיעה לפרק קנדה האופניים שאלי אורי ארני קשרו התעופפו כמו טיל מהמתקן (ועל החברה האלה אתה צריך לסמוך שיקשרו לך את השתלים כמו שצריך..)

וכרגיל לסכום – יום שישי הבא שוב רוכבים !!! חום או לא חום, אני בטוח שם.

קוץ

נ.ב- לטיול בא גם בני יונתן שרצה לברר לאיפה אביו המטורף נוסע בלילות הקיץ החמים ודי התרשם בסך הכל גם מהמסלול וגם מהחברה (מה שעדיין לא ברור לו זה מאיזה מוסד יצאנו כולנו.

סיפור הטיול:

קוץ

כתב:

דוד ניצן, רוני מרקוביץ

צילם: