כתב ורכב: דוד ניצן

טיפוס מעין גב דרך סוסיתא לנאות גולן וטיפוס מאתגר בשמורת מיצר
מתברר שלא קשה למצוא "משוגעים" שיגיעו ב 6:30 לעין גב כדי לטפס לרמה באמצע יולי. ציפיתי לטיול קיץ אופייני שכולל את המוביל, אותי ועוד רוכב תועה אחד ושניים. מה רבה הייתה הפתעתי כשהגיעו יותר מעשרה. אני ופיטר לדוגמא בחרנו לעשות קמפינג על אחד מחופי הכנרת כשלא לקחנו בחשבון עדת נערים צווחניים שהייתה פעילה כל הלילה ובחמש החליטה להקים אוהלים לידנו וללכת לישון. מיותר לציין שלא ממש ישנו ובחמש קיפלנו את האוהלים שלנו ופנינו לכינרת לטבילה נעימה. הרוב המכריע השכים קום והגיע בשעה הנקובה זולת המוביל שאף הוא השכים קום ובכל זאת איחר ב 20 דקות. ליום הזה הכין לוין שלוש עליות. העלייה לסוסיתא, סרפנטינות הדוקות, שיפוע תלול. השרירים עדיין קרים מה שמקשה על העלייה. למרבה הפלא אף אחד לא מתלונן, משנסים מותניים ומתחילים לטפס. השמש מסתתרת מאחורי העננים, הלחות גבוהה ואנו נוטפים זיעה. האתר עצמו מרשים כתמיד, מחכים לאחרונים וממשיכים. לוין שלא חש בטוב מעביר את ההובלה לארני. ארני מגלה שהשטח אינו דומה למפה ושהנתיב שהוכנס ל GPS לא נראה מבטיח. מטפסים על השביל "הברור" שבסוף הטיפוס מוביל אותנו לנאות גולן ולא לאפיק כפי שתוכנן. זאת הייתה העלייה השנייה להיום. ההמשך על הכביש לכיוון מיצר ושמורת מיצר. העננים עדיין בשמיים, למעלה רוח מנשבת ומזג אוויר נוח למדי. בהחלט שיחקנו אותה. הנוף מצוקי, משקיף על הירמוך, צבעים של ירוק וצהוב. יורדים לנחל בכביש ישן ותלול ואחרי הירידה טיפוס ארוך ותלול על הגדה שמנגד. אם זה היה הטור דה פרנס, שיפוע כזה היה מקבל פירסום עולמי בגלל השיפוע ורוכב מפורסם זה או אחר. כאן נקלענו למצוקת מים וזמן והחלטנו לחזור למכוניות בדרך הקצרה ביותר שבמקרה הזה הייתה לחתוך לכביש מבוא חמה - אפיק ולרדת הפעם בכביש דרך סוסיתא לעין גב. קינחנו ברחצה באחד החופים הלא מוסדרים של הכינרת ומשם הדרמנו עד נעורה לשולחן סלטים משובח, אורז עם בשר ואירוח לבבי כלבבי. שם הצטרף אלינו גם עוזי שרכב איתנו והספיק להביא את אישתו מהמלון בהעוגן לסעודה הזו שלנו. נראה שהיא התרשמה לטובה מהחבורה הססגונית והאנרגיות שהתעופפו סביב השולחן. אני תמיד נהנה, אז שאלתי את החברה אם הם היו מוכנים לוותר על החוויה ונחשו מה התשובה? רכבתי ונהנתי, דוד