כתב ורכב: דוד ניצן

הפעם בחרתי במספר שלוש, כשביקשתי מסלול ליום שישי פיטר שלח ארבע הצעות. בשלישית הוא הבטיח אבטיח עם גבינה בולגרית וזה נעל את הבחירה. רק 7 הגיעו לטיול מצד אחד זה חבל מצד שני נעים לרכוב בקבוצה קטנה ואינטימית של חברים. יצאנו מצומת שמשון וטיפסנו על הרכס הדרומי שמשקיף על נחל שורק, דרך כיסלון עד לרמת רזיאל. לא ויתרנו על התצפית המרהיבה ביער תימן על נחל כיסלון, מסורת זו מסורת. הדרך לא קלה ובעצם מטפסים רצוף עד רמת רזיאל. הקטע הראשון תלול למדי והפעם בחרנו קצת בטעות בדרך התלולה ביותר. חוץ מפיטר אף אחד לא רכב וגם ההליכה לא הייתה קלה. לאורך כל המסלול ראינו את הגב של פיטר ואחריו יורם שמאז הגירושין התחזק מאוד מאוד גם גופנית וגם מנטלית. שום עלייה לא מפחידה אותו והוא כל הזמן רוצה עוד. כנראה שהפרידה הזמנית ממולי ששוהה בחו"ל עשתה לו רק טוב. ברמת רזיאל אכלנו אצל עודד, במשתלה. למרות שהודענו בטלפון על בואנו חיכינו לאבטיח דקות רבות, היה כדאי, האבטיח היה אדום כדם ומתוק כדבש. אחרי מנוחה הגונה המשכנו לכיוון עין לימון, שוב בדרך המיוחדת לפיטר, עלייה תלולה ואח"כ ירידה ושוב עלייה ועוד אחת עד לגבעת יערים כדי לתפוס סינגל של סוסים שנופל ממש על עין לימון. פיטר רחץ והתרענן ואני השבתי את נשימתי. הסינגל האחרון הוציא את יורם משלוותו, לא כי היה לו קשה אלא בגלל הקוצים. חוץ מפיטר ויורם השתתפו גם אבנר ויובל שהפגינו יכולת מרשימה ואלי במאסף התאספו משה וקובה שאף הם סובלים מחוסר שעות על האופניים. למכוניות חזרנו דרך נחל כיסלון, קצת משעמם אבל הכי מהיר. תודה לפיטר על ההובלה ולכל מי שהשתתף. רכבתי ונהנתי דוד