15.1.10

לוין

מוביל:

משתתפים:

קילומטרים:

הכנה לגהינום – פרק בריטניה       15 לינואר 2010

זהוא, היום נגמרו לי הסופרלטיבים לספורי הטיולים אז אשתמש במה שאבי לימדני - ברכת קבלת שבת – ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא סינגלים בפרק בריטניה, בורא יעקב לוין ובורא יום שישי שמאז בריאת העולם לא בראת משהו דומה - אמן.
בקצור-עד עכשיו אני צריך שלשפף את עיני כי קשה לי להאמין שמישהוא היה יכול לחבר מסלול סינגלים אינסופי מטורף כזה כזה עם יום שיצא מספר אגדות לרוכבי אופניים ועם חבורת גמדים מתאימה שיצאה מאותו ספר. תנו לי רק את זה בגן עדן ואני מוותר על שור הבר, גוליה רוברטס ומישל פייפר – כולם כרוכים ביחד.
קודם כל – אני מתנצל, שם הכתבה קצת מבלבל – הכוונה -  לגן עדן אנחנו לא צריכים הכנות כי עברנו אותו היום.
07:30 צומת האלה 11 חברה + 2 הולכי כל ארבע, כל זה בראשות לוין. מסלול – כמליון ק"מ במעלה ומורד סינגלים אינסופיים  שלא יאמנו ביופיים (תאור מדויק יותר – פאטה מורגנה) . הסינגל המרכזי – סינגל חדש ארוך מאוד  שמתחיל ליד מושב עגור ונגמר בכל מקום שרוצים , לוין קרא עליו בפורום ובטוב לבו ביין – החליט לבדוק.  אחרי הטיול הזה הצטרף לוין רשמית לאגודת חסידי עולם שלי.
התחלנו בצומת האלה, מערבה ישר ועליה לתוך פרק בריטניה. עברנו ליד מושב ליאון ומשם עלינו עד לראש הרכס. הפסקה ראשונה בנקודה (קראנו לה גן עדן)  שנשקף ממנה נוף מרהיב בצורת מניפה לכוון מערב – מת"א כמעט עד לקרית גת (הדרך היחידה לתאר את זה היא באמת כאילו שהנוף יצא מדעתו משמחה ורק חפש דרכים להרשים אותנו בצבעים ובצורות של כל דבר צומח, נושם או זז (אני יודע שלא תאמינו אבל הסינגל  של עגור שר ורקד לי רוק אנד רול כל הדרך)) מכאן בשטח לכניסה לעגור ולסינגל שמתפתל על כל הרכסים בכוון כללי- דרום,לכוון לוזית ובית ניר.
בשלב מסוים פרשו 4 חברה בשל תערובת של לוויות, ברית מילה ומשפחה. לוין לא עזב לפני שוודא  שמחליפיו (ניצן + רוני קרפ שהיה מבוהל עד מוות מהאחריות שנפלה עליו במיוחד, שרכב כל היום ללא קסדה אותה שכח בבית ופחד כל הזמן שמוחו התפזר. רוני, תרגע, אתה לא יכול לאבד הרבה)  מכירים כל עץ בדרך חזרה למכוניות.
איך חזרנו אני כבר לא זוכר – עוד כשעתיים מטורפות של יופי שלא נפסק – למעלה, למטה, צפונה, דרומה ,מזרחה ומערבה. הדבר היחידי שהפריע לנוף ולשקט האלוהי היו צרחות השמחה שלי כל אימת שראיתי שהסינגל ממשיך ועושה סבוב נוסף.
אפילו העובדה שהכריחו אותי לעבור דרך משוכת סברס קטלנית ולקרוע את הגרביונים שלי על גדר תיל דוקרנית  כששני מטר משם היה שער רחב - לא הצליחה להעיב על האושר.
כפי שהזכרתי – יעלה הופיעה גם הפעם עם 2 הכלבים המעוכים שלה – נלסון את גנדי למי שלא זוכר, שהיו מאושרים בצורה לא רגילה. ניתן להבין, כשתומר בחו"ל – מותר להם לישון איתה במיטה. יש להניח שגם אני הייתי מתרוצץ ככה אם היתה לי אותה פריבילגיה. כמו ששייקה נסח את זה – "שני כלבים שווים אחד תומר". לפי יעלה – רק חלקית... גילינו גם שהסיבה שהם רצים כל כך מהר היא שיש להם XTR  פנימי באיזה שהוא מקום ובגדול הם עושים drafting , כל פעם על מישהוא אחר (אני לא צוחק, אחד המעוכים הללו היה מרוח על הגלגל האחורי שלי כקילומטר ועזב רק כשהחליט שאני איטי מדי והלך לחפש גלגל אחר)
 
בגדול – לא היה טיול משהו אמיוחד...
 
קוץ
 
 
נ.ב – הערות כרגיל:

• עכשיו אנה נשים פנינו כשמשבוע  הבא – יוק טיולים.  אני נוסע  למאפליה לחודש..
• בעיה נוספת – עכשיו אני נקרע  בין אהבתי לאשתי וללוין. איך בוחרים?
• קרן נסתה להסביר לי את ההבדלים  בין כבישונים לשטיחונים באופניים. אצלי – אם זה לא קשור לסקס אני לא  מבין.
• נתקלנו בכמה קבוצות רוכבים  אחרות בסינגלים שבאו מולנו, מה שמעורר שאלה – למי יש זכות קדימה? (אני לא התלבטתי  הרבה בשאלה ופשוט הפלתי את זה שבא מולי לתוך השיח בצד. טרחתי רק לוודא קודם שהוא  קטן ורזה ואין לו חברים…)

סיפור הטיול:

קוץ

כתב:

דוד ניצן

צילם: