הרי ירושלים עם דרור
14.8.09
תאריך:
דרור
מוביל:
9
משתתפים:
30
קילומטרים:

חרה של טיול- פרשת "ויברח", שישי 14 אוגוסט 2009

הסיבה שאני ממהר לכתוב היא שאחרת ניצן (שההשתתף בטיול היום) ישמיד את כל היופי של הטיול ב " רכבנו ונהנו", אז לפני שהוא הורס הכל, הבה נרחיבה היריעה ונשמע – מה באמת קרה שם....

פרשת השבוע מוזכרת בהקשר לארבעת החברה שעשו ויברח ונטשו את הטיול לפני הסוף. יעלה (בגלל ההורמונים שלה, תומר חוזר מחו"ל), משה משה (בגלל אינטליגנציה) ניצן (בגלל הילדות שלו ובגלל שהיה מחובר לאינטליגנציה מקודם) ןאני (כי הייתי צריך למהר הביתה ולכתוב את הסכום הזה).

קצת הרהורים פילוםופיים:
למה משול האדם?, לעץ שתול על פלגי מים , ואם כבר עץ – הכי טוב ליצי לא?. אז זהוא, שליצי בהרי ירושליים אין אז נאלצתי להסתפק בדבר הכי קרוב לזה – סברס. הבעיה היתה הערכתי המוטעית בקשר ליכולתי לבתק את בתולי סבסרס בלי בלי לפגע מתגובה חוזרת שלו (לאיטיים שביניכם – קוצים). שכחתי שאני לא אבישי שיודע לנהל סקס אורלי מדהים עם סברס בלי להפגע. בכל אופן - ברגע שאני מצליח להפטר מים הקוצים בפה שלי אני מתנזר ממין – סופית. עוד דבר שלמדתי - אחרי שאוכלים סברס והולכים לשרותים (גם כן בלוי), אין מתבוננים באסלה לפני שמורידים את המים. החיים כבר לא נראים אותו דבר אחר כך..

למה חרה של טיול? כי היה מושלם והנבלות האלו לא השאירו לי סיבה להתלונן על שום דבר. פרור לא. ממש הזכיר לי את הנשואים שלי (עד לגרושים).

ב - 30 06 בבוקר התיצבו 9 נועזים בזמן, חוץ מאחת , נו – הרוכבת שיש לה שם של חיה-נו, זאת עם 4 רגליים דקות אבל בלי חזה מפואר כזה, כן, יעלה, שקצת אחרה ( אבל בה נטפל בנפרד) – לוין, דרור, אחייובל (שהתבר אח"כ שתפקידו כבקר טיסה יכול להיות לעזר רב) נצן, משה משה, וזוג הקובות הקבוע. יובל ופינדר לא הגיעו כי היה חבל להם ללכלך את האופניים שלהם באבק שבוע אחרי שבוע (בטיול האחרון שהייתי שמעתי דיון מענין בין השניים על השטות היעילות לנקוי אופניים לאחר רכיבה. בין מגבונים לחים לקיסמי אוזניים, השני ניצח).

לא נכביר מילים על המסלול, התחלנו בתחנת הדלק בלטרון, פרק קנדה, מתון, למעלה למעלה למטה למטה ושוב יו יו כזה חוזר חלילה עד לעין קובי , עליה לאיזה הר שם, ירידה לנחל אילן במסלול די תלול ללא התרסקויות, מעבר מתחת לכביש המהיר לירושליים , תחנת הדלק של מסילת ציון, בריכת הדלוחים, דרך בורמה, נווה שלם, פסיפס, והביתה.
זה מדהים כל פעם מחדש. מסלול/אזור שעשינו כבר אינספור פעמים נראה כל פעם מענין ומאתגר אחרת ואנשים נשבעים שזאת הפעם הראשונה שהם רוכבים שם. אין מה לאמר, מכל הדברים שאני חווה בחיי היום יום, הטיולים הסיזיפיים האלו של יום שישי ממלאים לי את המצברים לשבוע שלם. לחבורה, נוף, מאמץ, בדיחות והרפתקאות מזדמנות אין תחליף
ארועים מיוחדים לא היו. די בהתחלה נעצרו 2 המגדים בטיול , דרור את לוין והתנהל ביניהם דו שיח קצר ודי אופיני לנווט במסלולים שלנו:
קודקוד א – אני לא רואה את המסלול הירוק במפה
קודקוד ב- זה פה , מול העינים שלך, המפה הפוכה
קודקוד א – אבל צריך לראות צומת ואין?
קודקוד ב - לא צריך צומת
קודקוד א - אבל במפה מצוין משורין. אתה רואה פה משורין?
קוקוד ב – זה היה ב-48. ננסה בכל זאת
וככה זה נמשך. הסיבה האמיתית שיהשע הקיף את חומות יריחו 7 פעמים בעבר היתה בדיוק בגלל וכוח כזה.

עצירה ראשונה לארוחת בוקר בעין עיון. טיפת מים אין. יבש כמו קליטוריס של נזירה. כאן היתה לי האפיזודה עם הסברס המצוינת למעלה. היה חסר גם פיטר שיחפש אחרי עץ זיתים מתוקים באזור (זאת האובססיה המשונה שלו מאז שהוא ניסה ללא הצלחה לקיים יחסים עם חתול רחוב).
היה הסבר די מרתק של דרור על האבולציה של הצרעות, במיוחד ספור על סוג צרעה אוסטרלית? קטנה שמטילה את הביצים שלה בתוך גוף של גוק גדול ממנה פי 10 והדרך שהיא עושה זאת היא ע"י הזרקת ארס מיוחד שמשתק את יכולת השפוט והרצון של הגוק ואז היא מתישבת עליו, מחזיקה לו במחושים ומובילה אותו למאורה שלה.( היה יכול עזור לי במערכות היחסים שלי עם בנות המין השני שההובלה למאורה היא החלק הקשה בהן).

עקבתי בענין אחרי הקובות בתקווה שישמחו אותנו באיזה התהפכות מלכותית. נאדא . בעבר היית נותן לשייקה בור קטנטן, פיסת דשא או פשפש מת באמצע השביל והוא היה עושה נפלאות. מילא – נחכה ליום שישי הבא.
בקטע האחרון משה משה , יעלה וניצן חתכו. ניצן כי הוא אבא מרובה צרות , ויעלה בגלל ההסבר למעלה (מה ששכחתי לתאר היה הקטע מרגש של הצפיה למרביע הידוע, תומר. שהיה בטורקיה, שם הוא עושה לפרות מה שהוא עושה לאחיותיהן בארץ והיה צריך לנחות כל רגע. בשלב מסוים נשבר איציק אחייובל לתחנוניה, הרים טלפון למגדל הפקוח ובקול סמכותי (אותו קול שיש לו כשהוא מוביל טיול לאבדון)
" כאן איציק. טיסה XXX מטורקיה. נא פרטים וזכות קדימה, .."
כל משרד הפקוח והשדה עברו לדום, 5 מטוסים התרסקו בזמן שצה"ל + כוחות היבשה פינו את הנתיבים למטוס הטורקי (דרך אגב – הוא נחת, כך שאת המשך הפרטים נשמע מיעלה בשבוע הבא.).

אני חתכתי קצת אחר כך כי לא האמנתי שדרור ימצא את הפסיפס שהבטיח. די טפשי מצדי כי הפסדתי גם סינגל חדש, כנראה יפפה מנווה שלום ללטרון שדרור מצא.

2 הפתעות קטנות ששכחתי לציין-
1. מקבץ של חצבים!! פורחים בגדול באמצע שום מקום. חצבים? בתחילת אוגוסט? מישהוא השתגע.
2.נכדה חדשה שקבלתי לפני כ שבוע מבני יונתן. די מכוערת אבל זה כנראה ישתנה.

וסופית ללא סרקזם – דרור את לוין את XX, לנשק לכם את כפות הרגליים על הטיולים האלו. החיים יראו אחרת בלעדיכם... (וליתר הנעלבים מהפה שלי, אל תקחו ללב – הכל מאהבה..)

קוץ

סיפור הטיול:
קוץ
כתב:
דוד ניצן
צילם:

מפה

קבצים:

dsc07206

dsc07206.jpg

dsc07207

dsc07207.jpg

dsc07208

dsc07208.jpg

dsc07209

dsc07209.jpg

dsc07210

dsc07210.jpg

dsc07211

dsc07211.jpg

dsc07212

dsc07212.jpg

dsc07213

dsc07213.jpg

dsc07214

dsc07214.jpg

dsc07215

dsc07215.jpg

dsc07216

dsc07216.jpg

dsc07217

dsc07217.jpg

dsc07218

dsc07218.jpg

dsc07219

dsc07219.jpg

dsc07222

dsc07222.jpg

dsc07223

dsc07223.jpg

dsc07224

dsc07224.jpg