 |
כתב ורכב: דוד ניצן
|
מעובדת למפעלי צין דרך מעלה שרב ונחל זרחן
לפני כ 5 שנים חצינו את הנגב ממערב למזרח
(ממצפה לעין יהב) לפי
מה שכתבתי אז בהחלט מסלול ששווה לחזור עליו. הפעם השלמנו את ה- איקס
הנגב וחצינו אותו שוב מדרום לצפון, עבדת למפעלי צין. פקחית שמורות הטבע
שעצרה אותנו בעבדת שינתה לנו קצת את התוכניות ובמקום לטפס לשביל ישראל
שעובר בדרך הבשמים ולרכב איתו עד נחל חווה, פנינו לכביש שמוביל למצפה
וממנו נכנסנו לנחל חווה. בדיעבד השינוי הזה חסך לנו המון זמן. רכבנו בנחל
חווה לאורך המטווחים של בה"ד 1 והתחברנו לציר הנפט. בציר הנפט פנינו מזרחה
וירדנו לכיוון גבי חווה. השארנו את האופניים עם יובל שהתנדב לשמור ונכנסנו
רגלית לשביל שמוביל לגבים. מבט מלמעלה הראה שהגבים יבשים ולאחר הליכה קצרה
על מצוקי הקניון החלטנו לוותר על הגבים גם הפעם מקוצר זמן וחוסר עניין
לציבור. בתחילת היום עננים מאיימים שלא נותנים לשמש לצוץ וטמפרטורות
נמוכות לעונה כפי שהחזאים אוהבים להגיד. בהמשך היום העננים נפתחים וקרניה
מלטפות מפנקות ומחממות. חדי העין יבחינו בתמונות שהתלבשנו והתפשטנו בהתאם.
בגדול הכתבנו קצב רכיבה רצחני כדי לסיים באור יום וכדי שנוכל להנות מ"חמש
דקות בלי לחץ" במקומות המתאימים. לאחר הפסקה קצרה לסנדוויצים וחטיפי
אנרגייה עלינו עלייה רצחנית ברגל ראשונה ולא אחרונה להיום (וגם לא הכי
תלולה!). מכאן לאטרקציה של הטיול מעלה שרב שמספק חווית רכיבה טוטאלית. קטע
קצר של הליכה כשנכנסים לשביל האדום מציר הנפט, בהמשך סינגל רכיב שמתחלף
לסינגל פראי בר בשטח. טיפוס רגלי נוסף וסינגל במורד נחל שמביא אותך לאחת
מהנקודות היפות בנגב. מרפסת שמשקיפה על בקעת צין ונחל צין. ההמשך סינגל
שבחלקו העליון פחות רכיב אבל בערך 2/3 ממנו רכיבים ומהנים (תלוי ברוכב),
סוף הדרך. מתחתית המעלה רכבנו בשבילים רחבים לעבר נחל זרחן. כאמור בקטעים
האלו הקצב רצחני, כי הזמן לא עוצר לרגע. עברנו במעבר מתחת למסילה שבנחל
צין ונכנסנו לנחל זרחן. נחל זרחן נשאר כחוב ממסלול שעשינו לפני כחודש, אז
הסתבכנו בבוץ ועם צמיג קרוע ולא הצלחנו להגיע אליו. הפעם היינו נחושים
לרכב אותו עד סופו ובעלייה. בנחל יש לרכב על הגדה המערבית ואז מרויחים
סינגל חביב. סוף הנחל מסתיים בקניון מדהים אך צר קטן וקצת מעליו גב נסתר,
גב זרחן. טיפסנו לגב לא לפני שעשינו שרשרת אנושית והעלינו את האופניים
למעלה, עבודת הצוות הזו מדהימה אותי כל פעם מחדש. החזקים עוזרים לחלשים
האופניים מתעופפות באוויר ואחריהם בעליהם המאושרים. תפסנו פוזות על הגב,
תמונות שעוד לא נראו בפורום. ואם אתם תועים למה כולם מצטופפים על שפת הגב
זה כדי לראות את השמיים שמשתקפים לתוכו, זה סוד היופי שלו! לאחר שמיצינו
את הגב המשכנו לטפס לכיוון הר רכב. רכבנו בתוך ערוץ הנחל ובאיזה שהוא שלב
ה GPS החליט שצריך לטפס. ההתחלה מתונה ולפתע "קיר" שביל יעלים אפילו לא
גמלים. בקיצור טיפוס בסיגנון של אלפיניסטים, תוקעים את הקצה של הנעל באדמה
ומטפסים, לאט לאט ובסבלנות גם העלייה הזו מאחורינו, לא השארנו איש מאחור.
שווה לבדוק עם העלייה הזו הכרחית לטובת הדורות הבאים. מלמעלה שוב נוף
מדברי מדהים, אפשר לראות מרחוק את המצוקים שירנו מהם לפני כ 6 שעות. ההמשך
לכיוון מפעלי צין לצידי ולאורך מסילת הברזל. רצוי לרדת לשביל ירוק שמסומן
במפה אבל "נמחק" בשטח. לאוטובוס הגענו כמעט ב 16:00 שעתיים מעל המתוכנן,
עייפים ומרוצים מעל הראש.
היינו עשרים, וזה לא מעט וכל פעם אני מתפעל מהאווירה ששוררת בטיול, רק
בשביל זה שווה לבוא ולא משנה מה המסלול. כשהכנתי את התמונות לאתר שמתי לב
שיש הרבה אנשים מחייכים! שלא יעבור לכם/לנו החיוך.
כן, כן, רכבתי ונהנתי. דוד
תודה לשלמה שפרן ואילן שחם שהפנו את ליבי שיש אפשרות יותר שפוייה לצאת
מנחל זרחן, פשוט להמשיך במעלה הנחל ולטפס בסינגל מתון עד לדרכי העפר
שמובילות למפעל.
