כתב ורכב: יורם

הגשם שהחל בתחילת השבוע ועמד להמשיך עמוק לתוך השבוע הבא הביא לכך שרק ביום חמישי בבוקר החלו להישלח הודעות גישוש ראשונות לגבי רכיבת יום שישי. אני פרנואיד מטבעי הבעתי את חששותיי משיטפונות בדרום ומגשם בכלל.
בסופו של דבר הודיע יעלה שהיא חוגגת יום הולדת ומזמינה את רכסים לחגוג עימה ברכיבה באזור צאלים שעד יום חמישי לא חווה גשם וכנראה שיישאר יבש גם ביום שישי. על מנת לשכנעה אותנו הצפונים המפונקים להדרים לדרום הרחוק, הבטיחה לנו יעלה טבילה בחמם של צאלים וארוחת גבינות בארי בסיום הרכיבה.
בירור קצר ביום חמישי בערב מגלה שמלבדי ומלבד החברה הדרומיים (ארז, יעלה ותומר) לא יהיו רוכבים נוספים. ניסיתי לשכנע את מולי (הטרמפיסט הקבוע שלי) להצטרף. מלבד גילוי הבנה על החלטתי "הלא נבונה" לרדת דרומה, לא ניסה מולי לשכנע אותי להישאר. שיחה נוספת עם ארז הבהירה לי סופית שהרכיבה וארוחת הגבינות תתקיים גם אם לא יגיע אף לא צפוני אחד. החלטתי לרדת.
ביום שישי התעוררתי בבוקר לקול גשם טורדני. החלטתי להתעלם ופשוט להמשיך את ההכנות לנסיעה. העמסת האופניים לרכב הייתה בגשם זלעפות, כך גם כל הנסיעה דרומה, עד צומת מרדכי. מאזור זה והלאה הגשם נחלש, עד שנפסק לחלוטין. בקו רוחב בארי כבר לא נראו עננים ויכולתי לראות שהאדמה לצדי הכביש איננה רטובה – סימנים מעודדים.
הגעתי מוקדם מהמתוכנן (מולי, זה רק שעה וחצי נסיעה מרעננה) וחיכיתי מחוץ לקיבוץ לחברה הדרומיים. בעודי מחכה הופיע פיטר. הפתעה נעימה. מתברר שבחמם כבר ממתין דורון הירושלמי ואיתו מיכה – חבר של יוני מלונדון. בעודנו פורקים את האופניים, מופיע עזרא ואיתו ארז. יעלה ורותם הגיעו כמה דקות אחריהם.
בשלב זה השמש כבר מחממת ועוד לפני שהתחלנו לרכב, פשטנו את מרבית הבגדים החמים. רכבנו ל-"אזור המשחקים" של צאלים. מכירים את צובייק ? תגדילו פי מאה ותקבלו את "אזור המשחקים" של צאלים. עליות ירידות ושוב עליות ושוב ירידות – פשוט חוויה. כשהחלטנו שמספיק, הצפנו עד למאגר אשכול. בדרך חצינו את הגשר התלוי.
במאגר אשכול החלו העננים להתעבות, והחשש להיתפס לגשם ובוץ בחצי השעה האחרונה של הרכיבה הבריחה אותנו חזרה לרכבים. גם הפעם, ריח הרכב והחשש להירטב הוציא ממני את המיטב – הכתבת קצב רצחני חזרה לרכבים. טוב – לא כמו הקצב של רוכבי החולות משיכון ל'.
התארגנות קצרה וכולם טובלים בברכת המים התרמיים בחמם. האמת שהתוכנית הייתה לטבול בחמם לאחר רכיבה רטובה וקרה, אך למעשה חזרנו מהרכיבה רטובים מזיעה בלבד.
עם סיום הטבילה בחמם, פתחה יעלה שולחן גבינות ויין. הרכיבה, הטבילה ומבחר הגבינות המעולות – ואולי העובדה שכולנו הינו רחוצים ונקיים, עזרה לנו "לחסל" כמעט הכול.
לסיום – חששתי, החלטתי, הדרמתי, רכבתי, טבלתי, אכלתי ונהניתי מאד – ויחד איתי עוד שבעה.
יורם.