12.10.07

יואב בהט

מוביל:

24

משתתפים:

קילומטרים:

אפשר להגיד שפתחנו את עונת החורף עם טיול מדבר ראשון. את ההובלה לקח יואב בהט ומנש מחברת גלגלים נעים. הטיול הוא סופו של רומן שהתחיל בהר כרכום בשנה שעברה בסופו הבטיח מנש לפצות אותנו בטיול יומי, היום הגיע ומנש ההתייצב עם יואב והובילו טיול לתפארת. מה שעה את הטיול חגיגי במיוחד היה מסיבת היום הולדת הכפולה ליורם ופיטר שהתכוננו והכינו כיבוד לתפארת בהתאם למסורת המקובלת ואפילו קצת יותר. התחלנו לרכוב מתחנת הדלק שליד צומת חלוקים לאחר שהשארנו 3 מכוניות בסיום המסלול קיבוץ טללים. לאחר הסבר קצר יצאנו לדרך, 24 רוכבים מספר לא קטן. עברנו בחירבת חלוקים ושמענו הסבר קצר על המקום וההתישבות בנגב בכל התקופות. משם לנח נוקד, קטע קצר וממנו התחברנו לנחל בוקר. הרכיבה מאוד מהירה גם בסינגלים וגם בדרכים הלבנות. בנחל בוקר חנינו ליד עץ שיטה ענקי לארוחת בוקר ומשם המשכנו במעלה הנחל עד קו פרשת המים. עיקר הטיול וגם החלק היפה שבו היה בנחל הימן. סינגלים כמו שאנחנו אוהבים, לא טכני, אפשר לרכוב, לזרום ולהנות. כבר בסיום נחל נוקד עינת התהפכה ברגע של שיקול דעת מוטעה, היא יצאה מזה עם פגיעה כואבת בשכם מה שהיקשה עליה לסיים את המסלול. גם בנחל הקצב היה מהיר, רכבתי בחוליית החוד וכשעצרנו לצמצם רווחים הם נסגרו במהירות מדהימה. לקיבוץ טללים הגענו בערך ב 13:00. הבאנו את המכוניות ונסענו לצומת משאבי שדה, בניין המועצה כדי לחגוג על הדשא. כמו שפתחתי הארוחה הייתה לתפארת, המון חומוס וגבינות מרמלה עם בירה מנתניה ירקות, פירות עוגות מה לא? לפני שהסתערנו אמרתי כמה מילים על כל אחד מהחוגגים, היות ולא הכנתי מראש שכחתי המון דברים חשובים. פיטר אחד מהוותיקים בקבוצה, מגיע כמעט כל שבוע, יש לו כושר נדיר ואני מרבה לנצל אותו להובלה באיזור ירושלים שם הוא מכיר דל אבן ושביל והוא תמיד נענה ברצון. יורם, פחות וותיק ואף הוא מגיע בתדירות גבוהה, במיוחד השנה. יורם שלא מסתיר את "סלידתו" מסלעים ואבנים וכל מה שמפריע לרכוב בנחת מעורר לא אחת תגובות מהחברה. פעם הוא קיטר בקטעים הקשים עכשיו הוא בכושר שיא והוא מקטר שהטיול קצר או קל. בקיצור שניהם על הכיפק ואנחנו אוהבים אותם. רגע לפני סיום תודה ליואב ומנש על ההובלה והרבה הצלחה בחברה שהם מריצים. איחולי החלמה לעינת שיש לה שבר קטן בשיכמה והטיפול היחידי מנוחה, אי תזוזה ומשכחי כאבים.
רכבתי ונהנתי, דוד

סיפור הטיול:

דוד ניצן

כתב:

פיטר קרפוב

צילם: