כתב ורכב: דוד ניצן

07:00 ליד המסעדה הלבנונית בעין כרם. השמש שבשמים לא ממש מרשימה את השכונה המתעוררת ואנחנו רועדים מקור. מיצי הקיבה כבר התחילו לעבוד, עוד לא סובבתי פדל ואני כבר רעב. לוין מתייצב עם מפה מודפסת עמוסה נקודות ציון ממוספרות 1-50 ואולי יותר. מקבלים בברכה את דורון ששב ממקסיקו כשתולעת המסקל עדיין תקועה לו בראש ועוד כל מיני "עבמים" שלא רכבו איתנו מזמן. פוצחים בסינגל חביב שיורד ממעיין מרים לצומת עין כרם. דני מרביץ היפוך בגלל האבנים החלקות, אף אחד לא ראה וזה לא נחשב. אחרי ביקור באתר הדינוזאורים בבית זית, מושב שקט ויפיפה במבואות ירושלים מגיעים לשיא של היום, העלייה למבשרת. שביל תלול שעד כה רק ירדנו אותו. היו רבים שעלו את כל העלייה בלי להוריד רגל, משימה שלפני כמה שנים נראית הייתה בלתי אפשרית בכל מקרה כבר רכבנו תלולות וקשות ממנה ויכולנו להן. זה גם היה השיא של הטיול. התחברנו לשביל שמוביל לתל צובה ושם הלב הביא אותנו לצובייק, אתר האופניים. המדריך החייכן עשה לנו הדגמות שהשאירו אותנו פעורי פה. הרמפה שנראית כל כך מפחיד היא אלמנט אלמנטרי בשבילו ובשביל שני ילדים מבית שמש שפעם בחודש באים לשם לתרגל בתנאי מעבדה. מה שהם שכחו אנחנו לא נדע, לענף האופניים מחכה דור נפלא! בעוד הם מדגימים החברה היו עסוקים בארוחת עשר ומנוחה ארוכה, ארוכה בסככה שבאתר. מצובה פנינו לסטף, אומנם ויתרנו על קפה בבית קפה שמשקיף על עין כרם והסביבה אבל זמן לא חסכנו. לוין בחר לרדת בשביל שיורד לסטף התחתון. בתחילה מצאנו סינגל חביב וזורם אבל ממש למטה הוא לא ירד. ירדנו במדרגות שחובבי הפרירייד מתענגים עליהם ומאתנו הם הוציאו קיטונות של קיטורים. נעצרנו ליד בריכה עמוקה ודני ופיטר שקור עז לא מפריע להם קפצו והבריחו את הדגים. קבוצת נערים שהגיעו הראו לנו איך קופצים מהמעקה, 4 מטר גובה ואולי יותר. מצמרר היה לי רק להתבונן. שוב "שרפנו" זמן יקר ושוב הקיבה אותתה שהיא כמהה לחומוס ועדיין נשארו המון נקודות ציון מיותמות על המפה. לוין זרם עם החברה והוחלט לטפס בכביש לכיוון עין חנדק וחירבת סעדים. משם לעמינדב ולרדת בסינגל המפורסם של אורה. כשהגענו לצומת התקבלה החלטה לוותר על עין חנדק ולהמשיך לחירבת סעדים החלטה שאף היא התבטלה כהרף עין. במקום הסינגל של אורה נכנסנו לבית החולים בתקווה לחתוך לעין כרם דרך המנזר שצמוד לגדר בית החולים. השער היה נעול והקבוצה התפצלה. האופטימים נשארו ליד השער וחיפשו מוצא, הפסימים והיותר רעבים רכבו אחרי, מעלה מעלה בכביש לאורה ומשם בסינגל המדהים. בנתיים האופטימים הצליחו למצוא סינגל שהוריד אותם היישר למסעדה ואלו שהיו אחרי "הרויחו" עלייה שמנה וסינגל שרובם לא ממש נהנו לרכוב אותו אבל בהליכה הוא היה סבבה. כשהגענו למסעדה החברה היו כבר במנות האחרונות, ז"א הפיתות היו כבר בסיבוב שני, כנ"ל החומוס ושאר הסלטים. בסופו של דבר כולם יצאו שבעים, כל אחד מצא מנה שהתחבבה עליו במיוחד וממנה הוא אכל עוד ועוד. לסיכום היה יום טיול נפלא, קצר בקילומטרים שארך המון זמן. בהחלט לא משהו שמבשר לבאות ומי שהתקשה היום, בטיולים הקרובים יהייה לו קשה מאוד, מאוד מאוד! רכבתי ונהנתי, דוד