 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
מצומת נחשון לבית ג'ימל דרך יער הנשיא ועוד הפתעות
אחרי החרמון והרמה בשבוע שעבר הגיע זמן לנוח.
כך פרסמתי ולתומי חשבתי שכך יהיה. 44 ק"מ גמענו היום, עדיין לא שיא
החום והרבה עליות לא ארוכות ודי תלולות. כמו שאתם מבינים זאת לא הייתה
ממש רכיבת התאוששות. התחלנו מצומת נחשון, 15 איש בניהם סקופ, חבר מניו
זילנד שבא לביקור מולדת. כמו בביקור הקודם שלו גם עכשיו, הוא מטפס עליות
בקלילות ובירידות הוא ממש טס. הקפנו את צלפון וכפר אוריה וטיפסנו להר תנופה
דרך אחד השבילים הרבים שיש שם. לא השתהנו יותר מדי ביער הנשיא וירדנו לכביש
לכיוון צרעה. חצינו את השורק ודרך ישעי בשביל לא מוכר לנו הגענו לבית ג'ימל.
היות והרוב רץ קדימה ולא חיכה למוביל, את העלייה לבית ג'ימל עשינו דרך
הכביש בניגוד לכוונתו של ארני לטפס בשביל עפר. היה חם וקשה גם כך ובכל
זאת פיצול מיותר שהעלה לארני את החם. לאכזבתנו הנזירה שאחראית על הקיוסק
הייתה עסוקה וחלומותינו על קולה קפואה וארטיקים התנפצו לרסיסים. את הדרך
חזרה עשינו במקביל לגדר של המתקן הבטחוני שנמצא בין זכריה לישעי, בהתחלה
קצת תפרנו ובהמשך שביל נהדר שעובר ליד הגדר ונגמר בנחל שורק מערבית לישעי.
כאן ספגנו ממתקפת נינג'ות קטלנית והצמיג הקידמי שלי דימם קשות בנוזל ירוק
ובשלב מסויים נאלצתי לנפח ללא הפסק ולעיתים קרובות. גם בשורק נוצר נתק
כשרובנו רכבנו קדימה בעוד ארני ועוד כמה מתעכבים להחליף פנימית. אנחנו
חיכינו כק"מ מערבה, הם החליטו שנסענו וחתכו בשביל אחר. בסופו של דבר
חיכינו להם לשווא בשמש הקופחת, הם התעצבנו וגם אנחנו. בזמן האחרון היו
כמה אירועים צורמים שצריך לתת עליהם את הדעת. הקבוצה היא קבוצת רכיבה וגם
או בפרט קבוצת חברים שנעים לנו לרכב ביחד. לפני כשבועיים מצאנו את עצמנו
אם מספר רוכבים שעד היום שאף אחד לא אחד לא יודע מיהם. וכבר ביקשתי במייל
לא להביא אורחים או רוכבים ללא אישורי וידיעתי. דבר שני יש מוביל, לא תמיד
הוא הרוכב הכי חזק ומטבע הדברים הוא מרגיש אחריות לאחרונים ודואג לאסוף
את העדר. הראשונים רצים ונוצרים נתקים. נצטרך למצוא פתרון לנתקים הללו,
למנות מאסף לדוגמא, אני פתוח להצעות. זה לא יהיה קל כי יש רמות שונות של
רוכבים בקבוצה. ברכיבה האחרונה הייתה גם קבוצה קטנה שהחליטה שהמסלול לא
לרוחה או השד יודע מה ופשוט חתכה באמצע. היה נחמד אם הם היו מידעים את
המוביל, שגילה לפתע שהזנב של הקבוצה קוצץ, על כוונותיהם מבעוד מועד. ואם
כבר הגעתם, רכבתם וכנראה גם נהנתם, אפשר לחכות עוד 5 דקות בחנייה להפרד
מכולם בצורה מכובדת, ואפילו תודה לא תזיק. אישית, נעדרתי מהרכיבות לשבועיים
בגלל בעייה בריאותית של אבי, הכושר קצת ירד אבל לא נורא. אני רוצה לחזק
את ידי ארני ושאר המובילים. רכבתי ומאוד מאוד נהנתי. דוד
