 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
אפשר להגיד על הטיול הזה
שהוא צ'ופר אמיתי. אחד הסינגלים הכי מהנים שיש בארץ, ועוד לפני שהגענו
בחזרה לערד חברים בקשו שנעשה אותו שוב בעתיד הקרוב. בתור אחד שהשאלה "לאן נטייל השבוע?" מעסיקה אותו כל שבוע אני
מתחיל להיות מודאג. את הכל עשינו ובכל מקום היינו ומסלולים שפעם נחשבו
מהנים ומאתגרים היום הם בחזקת פאסה. גם השבוע סוגיית מזג האוויר העסיקה
אותנו, התחזיות לסערה ולעוצמתה מומשו רק בחלקם. עזבנו את איזור המרכז
כשאין ענן בשמיים ולהפתעינו גילינו שהסערה נדדה דרומה. בבית קמה קיבל
אותנו מזג אוויר חורפי, אוויר קר וגשם טורדני עד למבואות ערד. דיווח מוקדם
שקיבלתי מדורון שהגיע דרך ים המלח שהשמיים "שם" נקיים הרגיע
אותי וידעתי ששום דבר לא יהרוס את היום המקסים הזה. 14 איש הגיעו לרכיבה
שבוודאי לא תשכח במהרה. אבנר הגיע מצוייד באופניי רוקי מאונטיין חדשים
שהוא קנה בחמש דקות בדרך למטוס מיוטה לישראל. מולי הגיע מצוייד בבלר LT
למבחן וכבר עכשיו אני יכול לגלות לכם שהבחור מאוהב. העפיל על כולם פיטר
שהביא אף הוא סנטה קרוז מדגם Nomad שהחליקו בשבילו את השטח הוציעו לנו
את העינים ומי שניסה אותם נשבה בקיסמם. מרוב התלהבות מהאופניים פיטר שהיה
הצלם של הטיול שכח את עצמו ולכן הטיול דל בתצלומים. בכל מקרה כשרוכבים
ונהנים אין זמן לצילומים. התחלת המסלול לפני המלונות בערד, עדיין קר ורוח
חזקה שהקשתה עלינו את הירידה בסינגל הירוק. אין שום בעייה לרכוב אותו
לכל האורך ולחלק זה גם הצליח. את הטיול אני הובלתי באמצעות מסלול שהעליתי
לגי פי אס. אחרי המאהל הבדוואי קצת התברברתי בכניסה לנחל מה שגרם לנו
לרכוב ווראציה נחמדה על המסלול ובדרך לגלות כמה סינגלים שרק הבדוואים
מכירים. גם כשהגענו לנחל "הנכון" זרמנו בטעות לאחד היובלים
של נחל מורג, נתיב מבטיח ששווה לנסות אותו בהזדמנות. הטעות נתפסה בזמן
ואחרי הפסקת קפה על הנחל הנכון בניצוחה של יעלה הכייף התחיל. המסלול ברובו
על נקבים, שבילי גמלים שמטפסים לצידי הנחל וכמעט אין צורך לרכב בדשדש,
מדי פעם עוברים מגדה לגדה וגם אז לא שוקעים בבוץ. לא מדדתי, אני מעריך
שאורכו של הסינגל 12 ק"מ הנאה צרופה ורצופה. התוכנית המקורית הייתה
לבקר במפל שבנחל בוקק ואת הדרך חזרה לרכוב דרך נחל מורג. בגלל אילוצים
של זמן וגם בגלל שנתתי אפשרות בחירה הוחלט ללכת על המוצא הקל - עלייה
בכביש. אמרתי "קל" הכל יחסי. אני ועוד רבים שפכנו לגר בעלייה,
18 ק"מ די מתישים, איש איש ותרוציו. הכל מקרה מעטים בוחרים באופצייה
הזו של טיול מעגלי והגירסה הנפוצה זה הקפצה לערד ברכב.
סיימנו בארוחה במוזה, הפאב שבתחנת הדלק. הבחירה של כולם כמעט הייתה מרק
גולש שהיה רק דומה לדבר האמיתי. בכל זאת נהננו כי הוא היה חם ומלווה בהמון
חתיכות בגט משביעות. ליווינו את המרק בבירה בלגית פלורף כהה וטעימה.
אחרי העדרות קצרה מרכיבות היה נעים לחזור. רכבתי ונהנתי. דוד
