 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
הסינגל של אורה, שביל המעיינות, אבן ספיר, עלייה
לסטף ועוד..
זהו, עברנו לשעון קיץ - סופי. 06:30 בצומת מוצא,
המסלול בקוים כלליים בראש שלי, נשאר רק לגייס את פיטר ואיציק שיוציאו אותו
לפועל. הנקודה הראשונה הסינגל של אורה, מעולם לא רכבנו אותו והחלטנו לעשות
אותו היום. כדי ל"הרוויח" את הירידה טיפסנו ממוצא דרך כפר שאול
להר הרצל. דרך יפיפיה, עלייה נהדרת, כולה בצל ונוף משגע לכיוון מערב. מהר
הרצל ישנה ירדה קלה ומהירה עד לצומת של עין כרם, הפעם ויתרנו עליה. המשכנו
בתוך ירושלים על הכביש ועל המדרכות, התנועה מאוד דלילה, עד לקריית מנחם
לצומת אורה ועמינדב. כאן מתחיל הסינגל. אומנם אין דרופים של מטר אבל יש
דרדרת וסיבובים חדים. צריך להתכונן וללמוד כל קטע ואז לנסות לרכב אותו
פעם ופעמיים עד שמצליחים. תוך כדי טיול זה לא כל כך הלך.
לקראת סוף הקטע הראשון השביל כבר רכיב (לכמונו) ומסתיים במעיין מרים.
הקטע השני של השביל, קצר, אבל מהנה בטירוף יוצא מהמעיין עד לצומת עין כרם,
ומשאיר טעם של עוד. הסינגל השני שביקשנו לרכב הוא שביל שיורד מאבן ספיר
לנחל שורק. שוב טיפסנו בכביש לכיוון הר עמינדב, החלטנו להאריך מעט ונכנסנו
לשביל המעיינות בשביל הכייף ובשביל ארוחת הבוקר. באחת הירידות בשביל המעיינות
לא חיכיתי שהירידה תתפנה ותוך כדי עצירה לא מוצלחת גלגל השיניים הקידמי
נכנס עמוק לשוק שלי, חתך בבשר והשאיר סימן למזכרת.
חבשתי בתחבושת אישית את הפציעה המביכה ובסוף הטיול פניתי למרפאה לחיטוי
נוסף חבישה וזריקת טטנוס. משביל המעיינות ירדנו לאבן ספיר ומשם בסינגל
המהנה. הפעם לא איבדנו אף אחד בדרך למטה.
המשכנו בשורק עד לסטף תחתון ונערכנו לפינלה, העלייה לסטף. אחת העליות היותר
קשות שעשינו בשנה האחרונה, עלייה מאתגרת שמשום מה בא לי לעשות אותה שוב.
יש לציין שאף אחד לא התנגד, נהפוך הוא למרות שהיום התחמם וכבר עשינו אי
אלו עליות היום. התחלנו לטפס בידיעה המעודדת שזו העלייה האחרונה להיום.
באחת מהעליות האופניים של יורם איבדו אחיזה הוא נפל הצידה כמו בטטה ולרוע
מזלו הכידון חבט בחוזקה בחזה, ברגע הראשון הנשימות הכבדות שלו קצת הפחידו
אבל אחרי זמן מה הוא התעשת וסיים את הטיול כמו גדול למרות הכאבים, למזלו
שום צלע לא נשברה. מהסטף קטע קישור קצר בכביש לכיוון המחצבה בשואבה ומשם
שום דרך עפר מוכרת ואהובה שמשקיפה על הסכר בבית זית ויורדת עד למוצא למכוניות.
המגמה הייתה לסיים לרכב עד 11:00, איחרנו בחצי שעה, לא נורא. פיטר הכין
אבטיח מצונן שחיכה לנו בסיום ונאכל בשקיקה, נראה לי שנאמץ את המינהג הקיץ,
כל עוד יש אבטיחים בשוק. תודה לדוד דורי ש"התנודב" להיות במאסף
ועשה עבודה מצויינת. סה"כ היה יום רכיבה נעים, לא נפתחו פערים גדולים
מדי, ולא היו קיטורים?! רכבתי ונהנתי, דוד
