כתב ורכב: דוד ניצן

כבר כמה שבועות שאני מנסה לתזמן את הטיול הזה. הקיץ הגיע ואיתו החום, מתחילים לרכוב מוקדם והשנה יותר מתמיד קשה לחברה להשכים קום ולכן אנחנו מחפשים מקום שקרוב למרכז. אחרי הרי ירושלים ואיזור בן שמן הגיע זמנו של הכרמל. כמעט ורכבנו כאן בשבועות והשבוע סוף סוף זה הצליח. אמנון, חבר חדש שהצטרף לקבוצה רק לאחרונה התנדב להוביל במסלול הביתי שלו. כדי לא לקחת סיכונים הוא הוציא את תיאור המסלול הבא:
בית-אורן – כלח- עליה בסינגלים לדמון –
ירידה בנחל נשר – עליה לבית היערן
 סינגל לונה פארק – חזרה לדמון, "שביל רגיל" לשם שינוי
ירידה בנחל אלון
עליה לשוקף – סינגל אדום- חניון האגם
טיפוס לבית-אורן.
יותר מאוחר הוא הוציא מייל הפחדה על אופיו הטכני של המסלול והצליח להפחיד כמה מחברי רכסים ולאו דווקא את הבנות. הקטע הראשון, נחל קלח היה מקסים כתמיד, הראות הייתה מצויינת ונהנתי להשקיף מערבה לכיוון הים כשרק היה אפשר. מזג האוויר היה באופן מפתיע נעים ונהננו מכל רגע. הקבוצה הייתה גדולה וחלק מהרוכבים לא הפנים את העניין של לחכות בצמתים ולא להעלם באיזה סינגל מבלי שזה שמאחוריך מזהה את השביל. כך איבדנו כחימשה רוכבים כבר בהתחלה בניהם את פיטר שעצר לצלם ואם חסרות לכם תמונות זה בגלל המחאה המוצדקת שלו. אחרי שאספנו את כל האבודים באיזור האנטנה. משם פנינו לנחל נשר ולסינגל הלונה פארק, זו הייתה הפעם הראשומה שלי בסינגלים האלו ונהנתי מכל רגע. למרות שלא רכבתי כחודש "הגוף" זכר את כל התנועות וזרמתי לא קושי בקטעים הטכניים ואפילו בעליות. יותר מאוחר, בשבת גיליתי כמה מקומות כואבים, ישבן זרועות ועוד אין מה לעשות, על הזנחת הכושר משלמים. בסוף סינגל הלונה פארק איבדנו את צביקה שפספס אותנו באחת הפניות ואל המכוניות הוא הגיע לבד באיגוף ארוך על הכביש. אחרי עלייה שנייה לצומת דמון פנינו לנחל אלון, סינגל מוכר. לפנינו ירדו חבורה של פריריידרים שתפסנו ברגע ההתארגנות. לכולם אופניים עם מהלך בולמים ארוך וציוד מיגון מכף רגל ועד ראש. לכאורה טרף קל לקוץ שעט על המציאה. הפעם הוא נתקל באגוזים קשים כולם צעירים, יפים חסונים וחכמים שלא התרשמו מבובה שמתחתיה איש עם טייץ שפעם היה צעיר ויפה. הם קפצו בקלות מדרגה של מטר ונעלמו בזריזות בתוך הנחל. התעשתנו ויצאנו בעקבותיהם לאטי ותר ושקול יותר וגם אנחנו נהננו. בקצה הנחל החלטתי להעתר לבקשת הקהל ולוותר על הטיפוס לשוקף, נתחיל ממנו בפעם הבאה. סיימנו מוקדם מאוד, מד המרחק הראה על כ 20 ק"מ. מולי ויתר על חומוס השאר סעדו בתחנת הדלק בעתלית ונהנו באותו הזמן קוץ הסתובב בחוץ וצד חתולים עם רוגטקה אבל זה לסיפור אחר. תודה לאמנון על ההובלה. רכבתי ונהנתי, דוד