כתב ורכב: יעקב לוין

21+20=35

מוזר, סוכות נופל טוב, מתחבר יפה לסוף השבוע, הרבה חופש, אבל שום רכיבה "מרוכזת" של רכסים. החברה האלה רציניים – חלק רוכבים ב"רוכב ישראל", חלק רוכבים עם חזי יצחק בנגב, והדגם המשופר רוכב גם וגם. ורק קומץ נותר מאחור לרכיבה שגרתית.
התקבצנו עשרה (מתחיל כמו אגטה כריסטי) בתחנת הדלק בלטרון, ניר ראה את הרכב החבורה והחליט לפרוש, התירוץ היה איזה בורג סורר בציר המשולש האחורי.
המסלול המתוכנן חיבור של 20K ו- 21K בין לטרון ונוה-אילן. מתחילים ב"קטנות" של 21K – עליות קצרות אבל בשיפועים מעניינים, מהוות חימום טוב לעלייה הרצינית לנווה-אילן. הפסקה ומנוחה ב"מרפסות" בשביל הירוק לפני נוו-אילן. ממשיכים בירידה המדרדרת לנחל יתלה ופותחים במחול תקלות באופניים של אבנר ושל צלי (שחקן אורח), לאות מחאה ה- GPS שלי מורד ומפסיק לתפקד, סיפור התקלות לוקח הרבה מאוד זמן. החלטנו פה אחד (אני חושב ששלי) לקצר דרך פונדקו של אלביס (לקפה קר) ושטיפה מהירה של נחל אילן חזרה לאסא ולחומוס.

עליות – היו, ק"מ – היו, זיעה – היתה, נוף – היה נהדר.
וכמאמר המשורר – רכבתי ונהנתי
יעקב

וכך ראה אבנר את הטיול...

דוד מחפש מתנדב לכתיבת פרוזה לסדרת התמונות אותן צילם פיטר בהנציחו את הטיול של ה 8 לאוקטובר. התנדבתי. אני כותב תוך אי וודאות מלאה לגבי סיכויי "הפרסום" של הקטע – סיפור חיינו. נפגשנו בשעה 7:30 בצומת לטרון. לוין המארגן והמוביל ואנחנו אחריו. הגיעו 10 רוכבים אך הטיול התחיל בסימן של בעיות טכניות. ניר נאלץ לפרוש עוד בטרם יצא לדרך. יותר עדיף שלא אנסה לתאר את הבעיה – ברמת בורותי יותר עדיף לטשטש. את הבעיה שהייתה לי אני יכול לתאר בדייקנות - אוזן עקומה. לא, לא שלי, של האופניים. במהלך הדרך חווינו מספר לא מבוטל של תקרים מה שנתן לעמלים המטפסים זמן למנוחה. את המסלול הפעם קל לתאר – התחיל בצומת לטרון הגיע לנווה אילן וחזר לצומת לטרון. מסלול מקסים -- לא קשה במיוחד עם חלקים טכניים מעניינים. בדרך עצרנו בפונדק אלביס. כמה אהבה, כמה הערצה – לו רק אלביס ידע! לוין הוביל אותנו בבטחה ובניהול דמוקרטי. קוץ עזב אותנו באמצע הדרך לאנחות וחזר לעיר הגדולה. כך נותרנו שמונה. בצומת לטרון סיימנו בארוחה טעימה. צביקה סיפר לנו כי מחקרים הראו כי בין ארבעת הגורמים לאריכות ימים – תזונה נכונה, משקל נכון, פעילות גופנית ואהבה – האהבה היא הגורם המשפיע ביותר. במובן הזה אני חושב כי יום השישי של ה 8 לאוקטובר ייזכר כיום אשר תרם רבות לאריכות חיינו – אוכל טוב, משקל נכון, הרבה פעילות גופנית ומעל לכל אהבה. אהבה לספורט, לטבע, לארץ, ואהבת כולנו את קבוצת האנשים איתם אנחנו רוכבים. רכבו קוץ, אבנר, לוין, שייקה, יורם, עזרא, פיטר, צביקה, וצאלי. ניר, כאמור, הופיע, חייך את חיוכיו המפורסמים, אך פרש. תודה ללוין ולמי שאחראי על מזג האוויר – היה כף.