מסע הלמינגים בארץ הקודש או
תעלומת ה- Z .... האבודה של י.פ
|
|
8.8.08
|
תאריך:
|
דרור
|
מוביל:
|
15
|
משתתפים:
|
מעט
|
קילומטרים:
|
באתי לסכם את תולדות המנסע שעשינו במסגרת רכסים היום והיססתי די הרבה אם להיות אנושי או נבזי כרגיל. לשמחת כולנו - האנושיות נצחה, במיוחד כשהבנתי ששימוש מוגזם בפי המזוהם יכול לעלות לי ביוקר. התחלת היום לא הבטיחה טוב כשה- SMS של ניצן עורר אותי לפני הזריחה להודיע לי הוא לא בא כי הוא לא ישן כל הלילה בגלל הילדים... ככה זה ברכסים, עושים ילדים בחיפזון ובאנוכיות מבלי לחשוב איך זה ישפיע על איכות הטיולים ועל והתמיכה הנדרשת בחברים. בסדר ניצן, נראה אותך כשתצטרך אותי בבוא היום בבית אבות.. (שכחתי להזכיר גם את ארני שייצר עוד נכדה אחת בסוף השבוע והסתפק במשלוח החצי השני של המשפחה (החצי הגבוה) והמשיך לישון). עכשיו בנוגע לשם ולידיעה כללית, למינג זה סוג של עכברוש גדול (נראה כמו הכלאה בין בולם קדמי של רוקשוק עם ראש של בוגלר), יצור זה – מתחיל להשתגע ולהתרבות בצורה מפחידה עם בוא ימי הקיץ הלוהטים וכשהוא מתרבה יתר על המידה, כל בני הלהקה מתאבדים בקפיצה מראש הסינגל התלול הראשון שהם מוצאים (בלי האופניים). זהוא. – אז מה הקשר לטיול? זהוא שאין, פשוט הייתי צריך להמציא שם לטיול וכחושבים על החום והלחות המטורפים שאנו בוחרים לטייל בהם צריך להיות איזה קטע למינגי אצלנו, מין דחף התאבדותי חסר הגיון... מקור השם השני – בהמשך... מגיעים לפסגה ולחורבת המנזר הצלבני מעל למנזר לטרון..(הא פרופו
צלבני – כל פעם שלמוביל הטיול אין מושג על איזה חירבה אנחנו דורכים או מי
טרח לאסוף את עמודי האבן הענקיים אחד על השני – הוא תיכף מאשים את הצלבנים
ויוצא נקי...) משם באמת נפרש נוף מרהיב של עמק איילון וכל הגבעות השולטות
מסביב . די מענין להבין ולנסות לדמיין מה קרה כאן לפני כ – 60 שנה ובצורה
שדרור הסביר את מהלך הקרבות היה די אפשרי לדמיין מה קרה אז ומה עבר על
הלוחמים במקום במאבקים החוזרים ונישנים על הדרך לירושלים ובמידה מסוימת
איך זה עיצב ושינה לכולנו את החיים. ירדנו לתוך העמק ללא ארועים מיוחדים להוציא נפילה קטנה של
שייקה, (אין מה לאמר, משפחת הקובות הזאת אפילו להתהפך טוב הם לא לומדים),
עלינו לרכס של צור שלום ולבור שרפת סיד יפפה, נקרא גבעת הכבשן וכמובן קשור
למלחמות שהיו בסביבה. שכשמטיילים שם היום קשה לדמיין את הקרבות שהתחוללו
שם כל כל מילימטר של גבעה חשופה. התחיל וכוח מענין כש י.פ (שם וצלומים במערכת), התלונן על חיי
האהבה שלו שמורכבים היום משתי בנות זוג – שטח וכביש (לכבדי השמיעה שבינינו
–במדובר באופניים – לא בנשים), התפתח וכוח קצר איך מגדירים את הבעיה שלו-
בעיית הזקפה האבודה או האבדה הזקופה (י.פ התעקש על זקפת האהבה או אהבת
הזקפה), זהוא - מספיק. גמרנו חזרה במסעדה הקרירה של לטרון. כיף.. קוץ נ.ב – שמתם לב לתאריך ? 08.08.08 ??? |
סיפור הטיול:
|
יעקב קנר - קוץ
|
כתב:
|
רוני מרקוביץ
|
צילם:
|
קבצים: |
|