כתב ורכב: דוד ניצן

הכתובת הייתה על הקיר. בערב, לוין ניסה לחבר את הגי פי אס למחשב
כדי להוריד מסלול, ללא הצלחה. במקום זה הוא לקח את מחשב כך היד ומקלט שן כחולה,
הצטייד במפת נייר וקיווה לטוב.
שישה בלבד הגיעו לטיול ובשתי מכוניות, יורם עם דורון וטויוטה חדשה שעשתה פחות ק"מ על הכביש
ממה שיורם רוכב בשבוע. ופיטר שהעמיס את לוין, מוטי ואותי.
מזג האוויר הפתיע לטובה, עננים כיסו את השמים ובדרך לנקודת המפגש וגם בזמן הרכיבה היה
טיפטוף קל.
את הקטע הראשון עשינו לכיוון אילניה (סג'רה) כשבדרך אנחנו עוברים בשדה אילן, מושב קטן ושקט.
חיפשנו את חוות השומר ובמקומו מצאנו בסיס צבאי, בצר לנו פנינו למקווה עתיק, אפשר לראות בתמונות
את דורון משתכשך וירטואלית במים.
התחלנו לרכוב לכיוון הר דבורה, לוין ניסה לאלתר דרך ותוך כדי כך אנחנו מאלתרים סינגל
שהחזיר אותנו לדרך המלך. כאן גם מתחילה העלייה הראשונה שלנו, לכיוון יער בית קשת. עלייה די קשה שהכניעה אפילו את פיטר.
בדרך נוף יער בית קשת אנחנו עושים תצפית והפסקת אוכל, התבור מחכה לנו ממול והר דבורה
בצד ימין, עדיין רחוק אבל מתקרב בצעדי ענק. אחרי ההפסקה שבה אכלנו בעיקר בראוניס שהביא דורון
הגיע זמן לטיפוס הראשון, הר דבורה כשיורם מפנטז על טיפוס כפול.
זה לא סוד שהכושר שלי לא משהו, עם הטיפוס של הר דבורה כבר השלמתי ולתבור הערכתי שלא יהייה לנו
מספיק זמן. טיפוס קל בשביל רחב, מגיעים למרגלות הר דבורה, כולם כבר בצומת חוץ מלוין.
מחכים ומחכים והוא לא בא. פיטר חוזר לאחור ואחרי דקות ארוכות הם מגיעים.
מתברר שהחישוק של לוין פקע, ממש סדק לתיפארת, הפנימית מנופחת אבל אין ערובה שהחישוק יחזיק מעמד.
מחליטים לחזור לכביש ולמכוניות ולוותר על הטיפוס. מי אמר שאין אלוהים :-)
בדרך חזרה הספקנו לבקר את האלון הקשיש ועוד תל קטן וגלשנו לצומת. פיטר ויורם הביאו את המכוניות וכל מה שנותר לנו היה לחפש חומוס.
בחרנו ביונס שבצומת גולני, מנות קטנות, לא ממש טעים ויחס גרוע כשהבינו שלא נלך על בשר.
רכבתי ונהנתי,
דוד