כתב ורכב: דוד ניצן

אחד המסלולים הכי יפים שרכבתי בהם בשנים האחרונות. מדבר יהודה כפי שלא הכרנו אותו! את המסלול הזה "כמעט" בצענו בשנה שעברה, הפעם הגענו מוכנים ויכולנו לו. קרדיט והמון תודה מגיעים לשחר, Bubbleboy שפרסם את הטיול בפורום טיולי אופניים בתפוז בסוף שנה שעברה. היופי של המסלול הזה שהוא משלב את כל מה שאני אוהב ברכיבת אופניים, את השקט והמרחבים של המדבר, נוף מצוקי מרהיב, שבילי ג'יפים, סינגלים זורמים והעיקר חבר'ה שנעים לרכב איתם וכאלו יש ברכסים בשפע. חשבתי להתחיל מערד כדי לחסוך זמן בערב אבל לנוכח הקור של הבוקר (06:00) החברה ביקשו "הנחה", נעתרתי בשימחה וירדנו עם המכוניות לכפר הנוקדים. התחלנו לרכוב קצת לפני 07:00 כשאנחנו יודעים שאנחנו במרוץ נגד הזמן. הרבה נאמר ונכתב על מעלה צרויה, אתייחס לזה בסוף. מכפר הנוקדים רוכבים צפונה, בבקעת קנאים עד לבריכות צפירה, מקום יפה ומוזר. תמיד אנחנו מגיעים לשם או כשכבר מאוחר ורוצים לסיים את הטיול או מוקדם ולא מעונינים להתעכב. קצת מטפסים על דרך רחבה, ממש לא נורא. בנקודה 2 שסימנתי על המפה יש עלייה רגלית של כ 10 דקות ואח"כ סינגל שרובו רכיב ומהנה אבל בעלייה. את ההפסקה הראשונה עשינו בתצפית של מעלה נמר שמשקיף על נחל צאלים, נקודה 3. יעלה שלפה גזייה חדשה שמרתיחה מים בזמן מהיר וכולנו התענגנו על קפה של בוקר, קפה ראשון ולא אחרון. המשכנו בשביל אדום והתחברנו לנחל הרדוף, מרחוק רואים את הפיסגה של הר אתי, כשהגעתי אלי ראיתי את החברה משתעשעים על גבעה לבנה עם ירידה תלולה. צילמתי אותם בוידאו ואח"כ ניסיתי בעצמי. לדופק מקסימלי הגעתי בירידה הזו וגם השתלבתי עם הגבעה כשהחלפתי צבע ללבן. ברבור קטן , ראשון ואחרון היה בסינגל הירוק, האופניים משכו אותנו למורד הנחל במקום לטפס בעלייה, לא קשה ואפילו רכיבה. ניר שהשגיח שאני לא אעשה שטויות, הבחין ותיקן נקודה 4. מי שסימן את הסינגל לא בחר בדרך הקלה ואם תרכבו בנתיב שלי שהקלטתי, ייטב לכם. גם הסינגל הירוק וגם האדום מהנים, זורמים ורכיבים ב 85% או יותר. בנקודה 5, שוב תצפית מדהימה על המפל של נחל חבר, שוב הפסקת קפה בניצוחה של יעלה וגם הפעם הקפה היה מעולה ונלגם בשקיקה. מנקודה 5 רכבנו על "דבל" ירוק עם רוח פנים אמתנית, אבל לא לזמן רב, רק הקפנו את הנחל והמגמה השתנתה כשרכבנו לכיוון עין גדי. למעלה צרויה הגענו ב 14:15 אחרי שתי הפסקות קפה, צמיג קרוע של פיטר, תקר לרוני ותקלה בגלגל למוטי, תקלות שגזלו מאיתנו כשעה וחצי. מעלה צרויה, מראה מרהיב. עין גדי וים המלח ממש קרובים אבל רחוקים.על המצוק רוח חזקה שניסתיה לדחוף אותנו מהמצוק. לא ויתרתי ואירגנתי שירה בציבור ספונטנית עם השיר "עין גדי" לתיעוד בוידאו. על המעלה הזה בהקשר של רוכבי אופניים נכתב לא מעט, המעלה מגיע בסוף כשהגוף תשוש והוא מצטייר כסיוט אחד גדול. נתחיל מהמספרים היבשים, לרוני זה לקח שעה ועשר דקות, ולאחרונים כשעה וארבעים דקות ואולי קצת פחות. מרביתנו לא הזדקק לעזרה כדי להעביר את האופניים, זה יתרון וזה חוסך זמן. מיותר לציין שאת כל הירידה עשינו באור ואפילו נשאר זמן להשתזף. הירידה מתישה וארוכה ולא נגמרת, עוד פיתול ועוד פיתול, רואים את הקיבוץ מקרוב ולא מגיעים. היה מי שנתפסו לא השרירים, אוכל ומתיחות עזרו לא והוא הגיע לאט אבל בביטחה למטה. גם ניר שקרע את הנעליים הרגיש את נחת זרועה של הירידה. הקטע הזה מתיש, זה בטוח, אולי אפילו קשה, יש על זה ויכוח ובכל זאת לדעתי "שווה". אני ממש לא טוב בהגדרות ופעם כתבתי באתר ששביל הגמל האדום הוא מסלול קל ואיזו קבוצה באינטרנט רכבה אותו וקיללה אותי כל הדרך. אז אני אנסח בזהירות: לרוכב מנוסה, מיומן ובכושר סביר כמו מרבית החברה שהיו בטיול רמת הקושי הפיזי של המסלול בינונית וקושי טכני בינוני אף הוא. הגיוני להשאיר שעתיים לירידה ולקחת מספיק מים. אני רכבתי עם 7 ליטר על הגב ונישארו לי כשני ליטרים, לקחתי יותר כי חששתי שהחברה "יחסכו" במשקל ולא כך היה. בדיעבד אני שמח שעשינו את המסלול ולרוכבים טובים אני ממליץ, לכו על זה, המסלול נהדר וגם הלוגיסטיקה פשוטה, טלפון ליאסר ואתם מסודרים. קיבוץ עין גדי, המסלול מסתיים בשער האחורי של הקיבוץ מה שאילץ אותנו לרכוב דרך הקיבוץ. לא צילמנו וחבל. הקיבוץ יפיפה ומכיל גינות מדהימות עם מיני צמחים וקקטוסים שרואים רק בתוכניות טבע. להתחיל את עונת החורף בטיול כזה זה מסוכן, העלינו את רף הציפיות לרמה שממנה אפשר רק לרדת.
רכבתי ונהנתי,
דוד