הפנטזיה והמציאות
שתי גבעות, עגולות, מוצקות, בשלות. גבעות המורה (קמץ מתחת ל-ר). אח.......
הזהירו אותנו מהחם הצפוי, אולם למרות זאת נאספו שמונה רוכבים אמיצים
לכבוש את התבור ואת גבעת המורה.
באיחור קל (30 דקות) יצאנו מאורחן בדוברת לכיוון התבור, העלייה מאתגרת
כתמיד, טובה לחזקים ועדיין רכיבה גם לפחות חזקים. לאחר מנוחה למעלה התעורר
ויכוח קל אם לנסות את השביל ההיקפי השחור המקיף את הפסגה (לאור נסיון
לא מוצלח לרדת בשטח, באחת מהרכיבות האחרונות בתבור), החלטנו לנסות, שביל
מופלא עם נוף לכל הכיוונים, רכיב כמעט ברציפות לכל אורכו, תענוג.
בהמשך הירידה חרגנו שוב ממנהגנו לרדת את התבור בכביש וסטינו לשביל היקפי
נוסף שהובילנו לדבוריה דרך החורש שעל ההר. תענוג.
למטה רוני טען שאינו יכול לחזור הביתה ולומר שרכב רק 25 ק"מ. לאור מצוקתו
וכחברים נאמנים, רכבנו לכיוון גבעת המורה אולם החום ניצח וקיצרנו למכוניות.
סיימנו בחומוס טוב ב"סהרה". תענוג כבר אמרנו? יעקב לוין
|