כתב ורכב: דוד ניצן

שאלה של בחירה - מערד לנווה זוהר דרך הסינגל של נחל מנחם
הגשם הולם בחוזקה על החלון הקידמי. המגב חורק ובקושי מצליח ליבש את החלון. השדרן שם מוזיקה נעימה שאפשר לזמזם, דיירסטרייט ושירים עבריים נוגים. יובל לידי מנמנם ואני יכול "לשיר" עם הרדיו העיקר לא להרדם. כבר שש בערב והאדרנלין בדם רותח. אני חושב לעצמי מחשבה שכבר עלתה לא פעם לאחר טיול אופניים "לו רק ידעו כל אלו שברכבים מסביבי, איפה היינו ומה עשינו?" אם יש משהו מדהים במדינה זה מזג האוויר בצפון מזג אויר חורפי וסוער ובדרום שמש חמימה. רק צריך לבחור באיזה צד להיות. תריסר רוכבים בחרו להתייצב בבוקר בערד, בקור שלא היה מבייש את החרמון. המטרה לרכב לנווה זוהר דרך נחל מנחם, סינגל על דופן תלולה ומצוקית של הנחל שלמרבה הפלא יש שיכולים לרכב אותו וגם אם לא הנוף שניבט מלמעלה שווה את המאמץ. ההתחלה בשביל הכחול - דרך רחבה תלולה אבל זורמת שמגיע עד לכפר הנוקדים. כשלא החזקנו את הכידון מרטנו שיער מהראש, דרך כל כך יפה ומהנה ואיך לא רכבנו כאן מעולם? יופי של התחלה. בהמשך מגיעים למאהל בדואי שממנו מתחיל הסינגל המפורסם. קצת התקשנו להגיע לתחילת הסינגל ונראה לי שעשינו זאת בדרך הקשה. אך לא לזמן רב, עד מהרה ניצבנו מול התחלת הסינגל ובעצם נפלנו מהרגליים כי התיישבנו להפסקת אוכל. כמה חברה התעכבו למעלה לעזור לנערה בת 12 להשיב כבשה תועה אל העדר. בסופו של דבר הילדה הכניסה את הכבשה לשק, קשרה אבן כמשקולת והניחה את כל הכבודה הזו על חמור. תוך כדי זה היא גם טיפלה באחיה זעטוט בן 4 - בדואית מולטי-טאסקינג. אני ניצלתי את הזמן כדי להשתזף ומבט בצמונה יראה שהייתי צריך את זה דחוף. הסינגל של נחל מנחם זה בעצם שני סינגלים עליון למתקדמים ותחתון גם למתקדמים. אנחנו זרמנו אותו בעיקר בהליכה אבל היו גם רגעים של רכיבה ונחת. על הנוף אין מה להרחיב במילים בשביל זה צילמתי תמונות כולל גב עגול. הקטע הכי מהנה לדידי היה היציאה מהנחל עד לשביל הירוק. פשוט זרמנו בסינגלים שוטפים, תהנוג רצוף, התמוגגנו מכל פיתול ופיתול עד שהגענו לירוק. אני ועמיר שהיינו כמעט בסוף זיהינו שביל שגולש שמאלה ואילו המוביל פנה ימינה. כמובן שאנחנו צדקנו אבל לא זאת הנקודה. אחרי שחיכינו על השביל הירוק והקבוצה לא הגיעה פנינו לחפשם. הם גילו את טעותם חזרו על עקבותם ובמקום לחכות במקום הניחו שהמשכנו ברכיבה והמשיכו במסלול בלעדינו. חלפה לה שעה עד שיצרנו קשר טלפוני בנתיים הם רכבו לכיוון מצדה ועלו על הסינגל השחור עם רוח פנים, הרבה הליכה, סיוט מתמשך כהגדרתם. אני ועמיר עלינו על השחור מהצד השניף מסתבר שהוא יותר רכיב בכיוון הזה ונהננו כמעט מכל רגע. לאחר שחיכינו זמן רב לקבוצה בערך באמצע השחור חזרנו על עקבותינו וובסוף התאחדנו עם קבוצת האם ופנינו לרדת את מעלה יאיר יחדיו. זו לא הפעם הראשונה שאני יורד את המעלה ובכל פעם מצבו מדרדר, המון דרדרת ושוב מצאנו את עצמנו הולכים ברגל. קצת אחרי שתיים וחצי נפלנו לזרועותיו של יאסר וחברו שחיכו לנו עם שני רכבים להחזיר אותנו לערד. היו כמה שפינטזו לעלות את העלייה הזו ברכיבה למזלם הם בחרו לא להגיע לטיול. לסיום בחרנו במוזה, פאב מסעדה שבתחנת הדלק ביציאה מהעיר. מקום חביב וחמים עם בירה מעולה ואוכל ברמה אחת יותר מכל המסעדות שפקדנו עד כה בסביבה וגם אפשר לתמרן עם התקציב. בהחלט בחירה טעימה. מי שבחר להגיע היום, זכה למסלול לא שגרתי, למזג אוויר נפלא, לשבילים זורמים וזורמים פחות עם נגיעות קלות של סבל. רכבתי ונהנתי דוד