כתב ורכב: יעקב לוין

"היה גדול" אמר אורי בחיוך.
בדרך חזרה לא הייתה ברירה, נכנסנו לאסף הרופא לחדר מיון. אבל למה להקדים את המאוחר, נספר את הכל מהתחלה.
"נו, מתי החרמון?". חסרי סבלנות החברה האלה, חייבים את המנה שלהם כל שנה, אין חרמון הם נכנסים לקריז.
"נו, מתי סוף שבוע בגולן?". חייבים את המרחק מהבית החברה האלה, מה מציק להם?
ואנחנו, שאלמלא היינו ממציאים מסלולים כבר מזמן היו זורקים אותנו מהקבוצה, חייבים למלא את רצון ההמון.

אז נפגשנו. פתחנו מפות. הכנו אספרסו. התיישבנו.
י: אולי נרכב בשביל הזה?
א: עשינו כבר.
י: וכאן?
א: רכבנו כבר.
י: וזה?
א: קל מדי.
י: ופה?
א: לא, זה בלי קוצים.
לא היה קל. המיקוח נמשך שעות, או לפחות דקות, בטח כמה שניות.
לבסוף היה מסלול גם ליום הראשון וגם לשני.
יום שישי – עליה לחרמון בכביש, עליה אתגרית, כ- 25 ק"מ של עליה כמעט בלתי פוסקת, נותנת סיפוק גם לבעלי הכושר טוב וגם לבעלי כושר בינוני. הצלחנו לתאם עליה לרכבל העליון בכביש (תאום עם צה"ל) וירידה דרך אתר הסקי (תאום עם האתר), מוחו הקודח של אורי (בהשפעת החם ומחסור בנוזלים) העלה רעיון לעלות ברכבל לרכבל העליון. הפתעה!! מנהלת האתר הסכימה. הוזנקנו אחד אחד על הרכבל, פדל נשען על מחזיקי הסקי, יד ימין מחזיקה את האופניים כל הדרך (איני בטוח שמתכנני שוגר בנו אותן לדרופ של 20 מטר), מספר דקות ואנחנו למעלה.
יום מופלא, השמיים הנקיים מעננים נתנו לשמש לקפוח על ראשנו בעליה, אבל אפשרו תצפית מופלאה על הרמה ועל סוריה (התצפית מעל הרכבל העליון – איזור "גבעות הקרב" – דורש תאום עם הצבא).
ירידה ברכיבה באזור הסקי. ירידה בכביש עד אחרי מגדל שמס, המשך ירידה בשטח לעין-קיניה המשך בשטח במקביל לנחל סער וסיום בכביש.
ארוחת צהריים/ערב אצל נידאל בכפר מסעדה. סלטים, פלאפל, שישליק, קפה, בקלאווה ודובדבנים. מושלם.
טלפונים לתיאום:
חטיבת חרמון: 04-6966203
אתר הסקי: 04-6985771 (שם מנהל האתר מנחם)

לינה במרום גולן.
יום שבת - נחמד, לא מגיעה להנאה העליונה של יום שישי, אבל נחמד, שילוב כבישטח ממרום גולן-בני רסן (תחנות רוח ענקיות ופעילות מעל הראש) רכס בשנית, סינגל ירוק קטן ליד אלוני הבשן, ככככבבבביייייששש ארוך ומהיר עד צומת המפלים, כניסה לבריכת האירוסים – נראה נהדר מלמעלה, לא ירדנו מחוסר זמן, סיום של כמה ק"מ טובים, משקשקי עצמות, בשטח עד חניון יהודיה.
"היה גדול" אמר אורי בחיוך בדרך הביתה.
"היה גדול" אמר אורי בחיוך כאשר קנינו את הקולה.
"היה גדול" אמר אורי בחיוך כשנהג בכביש שש.
לא הייתה ברירה, מרוב חיוכים, אורי קיבל התכווצות שרירים בשפתיים, נכנסנו לחדר מיון.
"היה גדול" אמר אורי לאחות.
סטטיסטיקות:
יום שישי – 14 רוכבים, 55 ק"מ.
יום שבת – 10 רוכבות (צריך לפצות על השובניזם של העברית) 48 ק"מ.
רקיחת מסלולים: אורי והח"מ.
תאומי חרמון: אמיר ז.
סיכום: יעקב.
"היה גדול"