 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
התוכנית המקורית הייתה לרכוב סינגלים בנחל בוקק אבל תחזית מזג האוויר
הכריחה אותנו להצריח תוכניות והדרמנו עד הר חריף שנמצא מערבית למצפה.
המרחק הרב מהמרכז הבריח רוכבים פוטנציאלים וכך הם הפסידו את אחד מהטיולים
הכי מהנים שהיו ברכסים וכמובן סינגלים מדהימים. בהזמנה לרכיבה כתבתי שהטיול
יכיל את המיטב שיש לאיזור להציע וחבל שלא לוקחים אותי ברצינות. אין אחד
ברכסים שלא היה מסיים את הסינגל עם חיוך רחב ודופק של 180 מעוצמת החוויה.
תשאלו את מי שהיה היום ותוכחו שאני לא מגזים בכלל. התחלת הטיול מהמחסום
של משמר הגבול, שם השארנו את המכוניות. את פנינו קידמה רוח קרה שליוותה
אותנו כל היום, פעם בגב ובעיקר בדרך חזרה, ישר בפנים, גם זה לא הצליח
למחוק את החיוכים שלנו. אחרי כמה ק"מ על הכביש פנינו להר רמון. אחרי
עלייה מתונה הגענו לשיא הגובה והכייף התחיל. גלשנו על שביל אדום דרומה,
עזבנו את האדום ורכבנו בסינגל לא מסומן, מדהים ביופיו מאתגר קמעה וכמעט
רכיב לחלוטין. על הקרקע ראינו עקבות של אופניים הוכחה לכך שלא היינו הראשונים
ובטח לא האחרונים. את החוויה עיכלנו בשביל שמוביל למעלה ערוד, בתצפית
על המכתש, יופי בראשיתי. את הנקודה הזו ניצלנו לארוחת הבוקר. משם המשכנו
בדרכים לא מסומנות (במפה) ובכל זאת עקבות של רכב, כנראה צבא שחרש את הרכסים
ולנו רק נותר לבחור בכיוון הנכון ולעקוב אחרי הסימנים. כמובן שלוין החזיר
אותנו למסלול כל פעם שחרגנו ממנו. הנקודה הבאה, שוב לתצפית במעלה לוץ.
נשמנו אוויר פסגות אבל הרוח הבריחה אותנו מהמרום. אז, כשחשבנו שכבר ראינו
הכל הגענו לנחל אליאב. מהר מאוד התברר לנו שהסינגל שעובר בנחל רכיב לחלוטין.
זורם, עובר מגדה לגדה, נראה לך "שהסתבכת" , הופ נמצא מוצא.
רק לשמור על ערנות בקוקפיט ולהתמסר לחווית הרכיבה. צריך לראות אנשים מבוגרים
צווחים כמו ילדים קטנים כדי להבין את עוצמת החוויה. לצערנו הנחל נגמר
וגם החול שבשעון החול של הטיול והחלטנו לחזור למכוניות כשלא מילאנו את
כל מיכסת הטיול שלוין הכין. פנינו לדרך השחורה, טיפוס קל שמסתיים בסינגל
מעט טכני ואז התחיל "הסיוט" של הדרך חזרה. למה "סיוט"?
מרגע זה הרוח התייצבה בפנים והקשתה עלינו את הרכיבה. מה עוד שרוב הדרך
בעלייה, טיפוס מתמשך על דרך עפר לבנה וקופצנית ואח"כ על הכביש שהחזיר
אותנו למחסום. למרות הקושי הרוב נהנה גם מהקטע האחרון הוא הוסיף קושי
ואתגר לרכיבה, נאלצנו להשתמש בנחישות ועקשנות ואלו לא חסרים אצל חברה
שקמו ב 04:30 כדי לרכוב כל כך רחוק מהמרכז. בדרך חזרה האחדות נשברה כשרכב
אחד בחר לאכול סטקים ואילו השאר הסתפקו בפוקצ'ה עם רוסטביף או דברים טובים
אחרים. קצת לפני 18:00 כולם סיימו מקלחת חמה בבתיהם.
תאמינו או לא, "חזרתי" רכבתי ונהנתי, דוד
את ההשראה לטיול קיבלנו מאילן שחם ורוכבים אחרים מהפורום. גירסה קצת שונה
של המסלול, שכוללת את שני הסינגלים הנהדרים תמצאו בפורום טיולי אופניים
של תפוז. הסיפור דרך נהדר ומפורט.
קישור
