 |
כתב
ורכב: דוד ניצן |
המכתש הגדול ומעלה אברהם טיול לילה
מזמן לא נהנתי כך מטיול לילה, אולי פעם לפני
שנים בנחל פרצים בתחילת דרכי, כשכל עניין האופניים היה אצלי חדש ובתולי.
מאז הצטיידנו בפנסים, והתעצלנו לנסוע רחוק. את רכיבות הלילה אנחנו בד"כ
עושים בהרי ירושלים ואם הירח לא מלא או לא ברום אנחנו מפצים עם מערכות
התאורה שברשותינו. 22:00, ירוחם, אט אט אנו מתקבצים עם בגדי הלייקרה המצועצעים
והאופניים. מי שנשאר ער בירוחם מביט בנו בתדהמה ופותח בשיחה. בחור מקומי
הציע לנו לחנות מול המשטרה בגלל אימת הבדואים שבסביבה ואף הקפיץ את הנהגים
בחזרה לנקודת הפריקה של האופניים. מתחילים לרכב ב 22:30, בצומת של ירוחם
ארז משוויץ עם האופניים ודופק את הצמיג עם הטיובלס. מחכים לו די הרבה זמן
עד שהוא מתייאש מניפוח ושם פנימית. כמעט 23:00, סוף סוף אנחנו בדרך. כבר
עכשיו אני יכול לגלות לכם שזאת הייתה התקלה היחידה בטיול. המסלול מוכר
וידוע, 7 ק"מ על הכביש עד הכניסה לנחל חתירה. בפעם הראשונה שעשינו
את המסלול התחלנו מהנחל והקפצנו מכוניות לירוחם, לנקודת הסיום. נפרדים
מהכביש ומתחיל האקשן. הירח בשיא הגובה, לא ממש מלא ובכל זאת מספק אור נגוהות.
מכבים את הפנסים והנצנצים, ממנים מאסף ויוצאים לדרך. שקט דממה, השביל לבן
ובוהק ובכל זאת צריך להתרכז, האור המדומה משטיח את קפלי הרקע. מדי פעם
נשמעת קללה חרישית כשהבולם מתכווץ לפתע תחת מדרגה או סלע. העניים מתרגלות
לתנאי הראייה וחלקנו מעיזים יותר ומגבירים את הקצב. פעם התוואי שעובר בנחל
היה מלא בחלוקי נחל שהקשו את הרכיבה, הפעם לא הרגשתי בהם בכלל. הג'יפים
כתשו את הנחל או שמה זה הבולם ארוך המהלך. הקצב היה מעולה, וחיש מהרה הגענו
למעלה אברהם. רק מעטים טיפסו לנקודת התצפית ולמען האמת היה שם די חשוך.
אפילו הירידה לא הייתה קשה, העזנו קצת פחות ובכל זאת רכבנו חלקים רבים
ממנה, כאמור רק עם תאורת ירח. מייד אחרי הירידה עצרנו למנוחה ולקפה. יעלה
ליקטה את חלקי הערכה שהיו פזורים בכמה תרמילים ועשתה קפה מעולה, כרגיל.
כאן התחיל הקטע שפחדתי ממנו, הרכיבה עד לכביש לירוחם. הדרך מהירה מאוד
ופחדתי שמרוב התלהבות יהיו פציעות. לשמחתי הכל עבר בשלום, ולא, לא רכבנו
לאט! רגע לפני סיום העלייה בכביש, כרגיל הרוח בפנים, אבל לא נורא הקצב
בעלייה היה ממש מסחרר. כל חברי רכסים יודעים שהקטע החברתי חשוב כמו ואפילו
יותר מרמת הרכיבה. אם כבר טרחנו והגענו לקצה העולם לא נסיים באיזה חפלה
קטנה? אורי טרח וקנה מצרכים ואף טס בעלייה כדי להספיק לחתוך סלט. התמקמנו
על דשא לח והתענגנו מהאוכל ובעיקר מהחברותא. קצת צרם שחלק קטן בחר לנסוע
הבייתה מייד. כאילו שבאו לסרט חצות, הדלתות נפתחו וכל אחד פונה לדרכו וחוזר
הביתה. כל האירוע הסתיים ב 3:30 לפנות בוקר, ב 5:00 וקצת היינו באיזור
המרכז. מזמן לא נהנתי מרכיבת לילה כמו הפעם. עוד כמה חודשים נעשה משהו
דומה אך שונה, עם לינה בשטח? עוד נראה. שינוי היום והשעה איפשר לאילן ודני
להגיע לרכיבה וגם זאת מצווה קטנה.
רכבתי ונהנתי... דוד
