 |
כתב ורכב: דוד ניצן
|
טיול רטוב בנחל כזיב ועין
טמיר
תשעה רוכבים בלבד הגיעו לראש הנקרה. החום והמרחק עשו את שלהם כמו בכל קיץ.
לצערי רוב המקומות המעניינים לרכיבה, שניתן לטבול בהם בקיץ נמצאים בצפון,
ליוצאים מהמרכז זה אומר השכמה מאוד מוקדמת ובהתאמה חזרה מאוחרת. אם היינו
מעוניינים באימון כושר, היינו קמים מוקדם בבוקר וגומעים 50 ק"מ באיזור
המרכז ומסיימים ב 10 בבוקר. מי שהיה מעוניין בטיול שהוא גם חוויה, הגיע
לרכיבה שהשיא שלה היה עין טמיר שבנחל כזיב, אחד מהמקומות היותר מהנים
להגיע אליהם בחום הלוהט של הקיץ. לוין הגיע עם תוכנית מגובשת, רכיבה מראש
הנקרה לחניתה על מרגלות רכס הסלם, שם גם עובר הגבול. מהר מאוד התברר שאין
שום דמיון בין המפה למציאות, כל פעם עלינו על שביל שנחסם בקצאו, רכבנו
לאורך גדרות וחפשנו פתח מילוט.
בלית ברירה גלשנו לכביש של שלומי ורכנו לצידו עד לעיירה. שם עשינו ניסיון
נוסף להתאפס על המסלול, שוב שכונה שנבנתה על השביל, הרבה קוצים, פנצ'ר
(לי), גדר, גדר ועוד גדר ושוב אנחנו על הכביש. נהייה קצת מאוחר והחלטנו
ללכת על בטוח, לוין שלף נ.צ חדשים והחלטנו לטפס בכביש עד יערה. לאחר
שהרוונו את צמעוננו במזנון הנימפה שמשקיף למערת קשת.
החלטנו לרכב לפארק גורן וכדי לצבור קילומטרים עשינו זאת בדרך הארוכה
שיוצאת מתוך מושב יערה, דרך מתפתלת עם עליות וירידות. כאמור היינו תשעה
רוכבים, לוין שהוביל, פיטר שהמקום חביב עליו במיוחד, עוזי שעדיין לא התרגל
לחמסין והלחות של ישראל ובגלל זה הוא גם קיצר את הטיול, גילי שצוברת וותק
בקבוצה ולאנה, רוכבת חדשה שרוכבת חזק. דורון שמגיע כמעט כל שישי ועמיר
שהרכיבה הייתה בוכמובן יובל ואני שהגענו ממש בזמן
ופעם ראשונה מזה זמן רב שאף אחד לא איחר!
מפארק גורן המשכנו מזרחה עד חניון הזיתים שנמצא מעל עין טמיר. הירידה למטה
בשביל הליכה לא קשה במיוחד למטיילים ובכל זאת עם האופניים והחמסין
והעייפות שהצטברה התאמצנו קצת יותר מהאחרים.
הגענו לעין טמיר, תודה לפיטר שהתעקש להגיע
לכאן. רבצנו במים כמו היפופוטמים ביאור, שטפנו את הזיעה והאבק, והעיקר
נחנו.
החזרה למכוניות מעין טמיר, קלה מהנה
ומהירה. גלשנו בנחל כזיב המתפתל, מעברי המים היו יבשים מה שלא פגע בהנאת
הרכיבה.
יצאנו מהנחל וחתכנו דרך המטעים לגשר הזיו,
מי שמצפה למצוא שם שביל עפר יתאכזב, הדרך בסלילה ובשבוע הבא יהיה שם כביש
צר. מגשר הזיו רכבנו לאורך הים עד לראש הנקרה למכוניות.תם ולא נשלם.
איפה אוכלים?
לְבִּי אשתו של עמיר יש אמא במושב בוסתן הגליל שבכניסה הצפונית לעכו.
בהתראה קצרצרה אירגנו בי ואמה ארוחה לתפארת, חומוס, סלט, שתייה ואבטיחים
בחצר הבית המקסים. התיישבנו לאכול בינות טווסים שניפחו חזה ועדר סוסים
שהתייצב מאחורי הגדר לקבל מידינו קליפות של אבטיח שטרחנו לא לסיים עד
הסוף. המון המון תודה על האירוח הלבבי, הבטחנו שעוד נשוב וגם נקיים.
לפי הספרינטים שרצו עד לגשר הזיו לא נראה
ששסבלנו במיוחד למרות החום והלחות ובכל זאת אם היינו רוכבים פחות 15 ק"מ
ומסיימים יותר מוקדם אף אחד לא היה מתלונן, נהפוך הוא. את המשפט האחרון
ננסה ליישם בטיולים הבאים.
רכבתי, טבלתי ונהנתי,
דוד
