כתב ורכב: דוד ניצן

בנחל עירון, קצת לפני הכניסה לכביש 6, בחזרה הבייתה, כשהטיול מאחורינו ולאחר סעודת יום הולדת מדהימה שאבנר הביא, הרגשתי וכך גם אמרתי לאבנר "איזה בזבוז" כל הכייף הזה רק על חמישה אנשים! היום התחיל ב חמש ורבע בבית העלמין ירקון שם פגשתי את אבנר לנסיעה משותפת. למרבה הפלא, כולם הגיעו לצמח בשבע בבוקר, כן, כל החמישה. לוין הכין מסלול לתפארת שהתחלק לשלושה חלקים. התחלנו מקטע מקסים שמוכר וחביב עלינו מטיולים קודמים, איזור ירדנית והסינגל הנעים באי. באחת הפניות בסבך הראש של אבנר מצא ענף בולט ולמזלו הקסדה ספגה את המכה ולא נאלצנו לקטוע את הטיול כבר בהתחלה. המשכנו לאום ג'וניה שם החלה ההתיישבות של דגניה א' ומילאנו את כיסנו בתמרים לחים ששמשו אותי יותר מאוחר בעלייה למבוא חמה. משכנו מזרחה וצפונה דרך שער הגולן לכיוון הירמוך וחמת גדר חמים ונכונים לעלייה. יש עליות שכמה שלא תתאמן, חיים קלים הם לא יעשו לך. העלייה למבוא חמה נחשבת לעלייה תובענית ולא קלה במיוחד כשהטמפרטורות מעט גבוהות ממה שאנו רגילים. העלייה תלולה אבל קצרה, ככל שעלינו בגובה זכינו ברוח קרירה, מה שדירבן אותנו למעלה וכך הגענו לפסגה. בזה הסתיים החלק האתגרי והתובעני מבחינת כושר של הטיול. "קפצנו" לראות את הצנחנים שבהר נמרון, מחזה מרהיב אבל לא בשבילנו. בגלל השעה ויתרנו על תצפית לירמוך והתחלנו בירידה. חיפשנו ומצאנו את תותחי נברון מוצב של צה"ל שמשקיף אל הירדן ומשם על המורדות הדרומיים חיפשנו את עין שריר שלפיטר היו זכרונות טובים ממנו. אל המעיין מוביל שביל, סינגל רכיב, על הסלע כתוב עין שוירח, תריצו חיפוש בגוגל ותמצאו אינפורמציה מעניינת הודות המקום. בסיום הסינגל מצאנו בוסתן, בריכה ענקית עם מים צוננים. היות ולא היו מבקרים בבריכה השלנו את הבגדים וכולנו רחצנו במים ערומים, כל החמישה. יכולת הצילום העצמי של המצלמה סיפקה לי את צילום השער להפעם. איך שיצאנו מהמים הגיעו מטיילים ומהרנו לחזור לבגדי הרכיבה רעננים עם כוחות חדשים. תהינו האם לחזור בשביל שממנו באנו או להמשיך בסינגל אל "הבלתי נודע" מטייל שבירר בטלפון חיזק את ידנו והחלטנו להמר. ההימור הצליח בגדול, כמה ק"מ של סינגל מדהים על צלע ההר עם כמה סוויצבקים, ללא אלמנטים טכניים, תהנוג נטו. מחוייכים הגענו לאזור האון. להפתעתנו מצאנו שביל סלול שמקיף את הכינרת, פרוייקט שהסתיים לפני כשנה, ממש תענוג. לא צריך להלחם אם המכוניות על פיסת האספלט. תוסיפו לזה את העובדה שהשביל היה מוצל ותקבלו סיום מושלם ליום רכיבה. את ארוחת יום ההולדת בחרנו לעשות בדרך, בעין יזראל. הגענו לשם כשהמקום עמוס במטיילים. תפסנו שולחן ואבנר הוציא שפע של מטעמים מהמעדנייה שליד ביתו. כמובן שהרבה אוכל נשאר באריזה כי היינו רק חמישה ובכל זאת השמחה הייתה מלאה. תודה לאבנר על ההפקה של היום הולדת, ללוין על המסלול, לפיטר שגילה לנו את המעיין וליורם. למרות שהיינו רק חמישה רכבתי ונהנתי... דוד